MY $WEET ROMAN|| Hebrew

פרק 5-הולי

למחרת בבית הספר, ראיתי איך כריסטופר נואלס גורר את אלה הכי רחוק שהוא יכול מאדם. זה היה מראה נהדר להתחיל את הבוקר שלי ונתן לי את ההזדמנות המושלמת לעשות צעד.

"בודדים היום, נכון?" נשענתי לאחור על הארונית שליד זה של אדם ורואה את עיניו מרצדות לעברי. הן היו כחולות נוצצות שהחמיאו היטב לשיער השחור שלו.

"בוקר, הולי." הוא רטן ודחף ספר ללוקר שלו.
"זה כל מה שאני מקבלת? 'בוקר, הולי' יא מדכא. אפילו לא בוקר 'טוב'?".

הוא הביט בי בחזרה ונאנח. "מה עוד את רוצה?"

"פעם הייתי מקבלת נשיקה."

"טוב, זה לא קורה." סלח לי? מי השתין בקורנפלקס שלו הבוקר? "תראי, אין לי זמן לדבר, יש לי יום עמוס."

"קדימה, מותק. תמיד יש לנו זמן אחד לשני, ככה מערכות יחסים עובדות" "את לא חברה שלי יותר!" הוא פרץ לפתע. קפצתי לאחור ומיצמצתי כמה פעמים מהלם טהור. אדם לא היה אחד שאיבד את העשתונות שלו כל כך מהר, במיוחד סביבי. משהו אחר התרחש.

"זה בגלל אלה, נכון? היא עשתה לך משהו." אני נשבעת באלוהים, אם מקל הווניל הזאת פגעה באדם שלי, אוודא שהווניל שלה יהפוך לתות. "אדם, אם משהו קרה, אתה יכול לספר לי. אתה מכיר אותי." גם אם אדם ואני היינו במקום מוזר, כל מה שבגוף ובנפש שלי עדיין דאג לו. תמיד הייתה לו בעיה להיפתח ולכן הוא למד, עם הזמן, איתי. תמיד הייתי סבלנית כי אף פעם לא רציתי להאיץ בו. להכניס אנשים זה תמיד דבר קשה ופגיע. זו הסיבה שעשיתי את זה לעתים רחוקות.

"היא לא תדבר איתי. אני לא יודע מה עשיתי לא בסדר". הלב שלי כמעט נשבר למראה הזוהר שלו, כמעט אבל לא מספיק.

"ברצינות, אדם? הכוונות שלך עם אלה הן לא בהכרח הכי טובות. אתה סתם משחק, כולם יודעים את זה. אתה עושה את זה כל הזמן ואז חוזר אלי בריצה. לא פלא למה היא לא מדברת איתך. לדעתי, אלה לא רוצה להתרגל וטוב לה שיש לה שכל ישר". או כריסטופר, "עכשיו תפסיק את האומללות הזו ותסיים את המשחק הקטן והמטופש הזה. יאללה מותק." הושטתי את ידי לגעת בזרועו.

בדיוק כשהוא הסתכל לי בעיניים, הפעמון לשיעור נשמע ואדם חלף על פניו במהירות, ממלמל "להתראות,הולי". אוחח, בנים.

לאחר שהסתרתי את הטלפון שלי ממר רייט באנגלית, ושלחתי הודעה לריה את כל העדכון בין אדם לביני, מיהרתי לצאת מהכיתה לפני שמר רייט הספיק להחזיר לי את המבחן שלי ומיהרתי במסדרון כדי לפגוש את ריה בשיעור גיאוגרפיה.

הגיאוגרפיה לא הייתה גרועה. הצלחתי להשיג ‏C+ בעקביות לאורך כל הדרך, אבל אולי זה היה בגלל שלגברת סלה תמיד היו עיצובים חמודים ומחורבנים בציפורניים שזכית לראות בכל פעם שהיא הצביעה על הלוח.

אחרי השיעור, הלכתי במסדרונות אל הלוקר שלי. היה לי מסדרון למידה מה שאומר שגם אני יכולה לעשות מה שאני פאקינג רוצה. בדיוק כשסידרתי את השיער שלי במראה המחוברת לחלק הפנימי של דלת הארונית שלי - דרך אגב, לגמרי ממליצה לעשות את זה - שמעתי צקצוק חזק במורד המסדרון וכמה מלמולים. צחוק גברי.