פרק 10

375 14 14
                                    

השבוע עבר די מהר, ולפני שידעתי את זה, זה היה ביום שני הבא. מצאתי את עצמי יושבת בשיעור אנגלית, ממלאה בלי דעת איזה גיליון עבודה אקראי אבל שולחת הודעות בסתר לריה.

ריה: תראי!!

עלתה תמונה והייתי חייבת לעצור את עצמי מלצחוק.

הולי: אומג! איפה השגת את זה?

ריה: מצאתי אותו על הרצפה, הולכת לכיתה. זה בטח נפל מהתיק שלה!

מה שהסתכלתי עליו, גבירותיי ורבותיי, היה תמונה של יומנה של אלה קינגסטון, ואלוהים, זה היה זהב.

הולי: ולקחת את זה? תתביישי לך, מיס מקוי

היא שלחה את האימוג'ים של הקופים שמכסים את העיניים, הפה והאוזניים שלהם.

התמונה הייתה של עמוד מסויים ביומנה של לאה שגרם לי להתכווץ אבל להתחנן לצחוק.

'גברת אלה ריבס' הייתה כתובה על כל העמוד באותיות מפותלות עם תמונה של אדם שהיא כנראה הדפיסה כולה מודבקת באמצע. זה היה זה מצוות כדורסל 545 באזרחי המדינה שנה ב'.

זה היה כל כך מוזר! אפילו כשהתאהבתי מאוד באדם, לא עשיתי דבר כזה. רעיון בעבע בראשי.

הולי: כמה דפים מוזרים יש בו?

הקשתי בעיפרון שלי על השולחן וצפיתי בשעון מתקתק שנייה אחר שנייה בזמן שחיכיתי לתגובתה.

ריה: עד כדי כך הייתי מבקשת צו מניעה.

הו, זה לא היה רק זהב טהור, זה היה פלטינה טהורה, בייבי!

לאחר שמסרתי את דף העבודה למר רייט, מיהרתי לצאת מהכיתה לפגוש את ריה ליד חדר המוזיקה.

היא ישבה ליד הפסנתר וחיכתה שאגיע, עם היומן היפה, הצהוב והסגול והרך של אלה.

"תני את זה." זה כל מה שאמרתי כשרצתי פנימה והושטתי את ידי. ריה העבירה לי את זה, ודיפדפתי בין הדפים.

יומני היקר,

היום אדם ריבס אמר לי שלום במסדרון ואני חושבת שכמעט התעלפתי. זה היה רגע שחלמתי עליו כל חיי מאז שהייתי ילדה קטנה וזה סוף סוף קרה! אני לא יודעת מה לחשוב, זה אומר משהו? האם זה היה בכוונה? האם הוא בחר בי במיוחד להגיד לה 'היי'? אני לא יודעת, אבל כל מה שאני יכולה להגיד לך זה שזה היה הרבה יותר טוב בחיים האמיתיים מכל החלומות שחלמתי עליו!

חרא.

יומני היקר,

חלמתי על אדם ואני אתמול בלילה. היינו נשואים ונולדו לנו שלושה ילדים. זה מוזר שהדבקתי את השמות שלהם לזיכרון? כולם היו בנים ונראו בדיוק כמוהו! האנטר, בריידי וטרנט. הם היו כל כך חמודים!

MY $WEET ROMAN|| Hebrew Where stories live. Discover now