תוך שניות ספורות, הרמנו את הספרים שנפלו ואת החולצה שלי מהרצפה והסתתרנו באחד התאים. עמדתי לדבר כאשר רומן הניח אצבע על שפתיו, מסמן לי 'ששש' כשדלת חדר ההלבשה נפתחה, והצעדים הדהדו פנימה.
"רומן?" קרא אביו בחדר. חיכינו כשהוא נכנס יותר פנימה. "אתה כאן, בן?"
מארק התכופף על הרצפה כדי להרים משהו שתפס את עינו. העט שלי. שיט.
רומן ואני חלקנו מבטים מפוחדים כשאבא שלו בחן את העט עם גבות מקומטות. עצרתי את נשימתי כשהוא לבסוף משך בכתפיו והכניס אותו לכיס.
"השנים שלי שוב מגיעות אליי." מארק מלמל ויצא מהחדר.
כשהדלת נסגרה, שנינו פלטנו אנחות רווחה ענקיות והשענו את ראשנו לאחור אל הקיר.
"בכנות חשבתי שאני הולך לחרבן את המכנסיים שלי." אמר רומן מולי ועצם את עיניו. צחקתי ושפשפתי את ידיי בפנים.
✔
"אני לא חושבצ שאי פעם ראיתי אותך מפוחד יותר מאשר כשאמא שלך חזרה הביתה, והייתי עירומה בחדר השינה שלך."
רומן הטה את ראשו לאחור וצחק.
הוא פקח את עיניו והביט בי בחזרה. עדיין הצלחתי ללבוש את החלק העליון שלי לפני שנתקלנו כאן, אבל החומר הדק היה מקומט, תלוי נמוך על המחשוף שלי. הוא לקח נשימה והזעיף את מצחו.
"אני מצטער שכיניתי אותך פתטית לפני כמה ימים." לבסוף הוא אמר. "וכל שאר הדברים הפוגעים. אני באמת לא חושב את זה עליך."
"זה בסדר אם כן. לא באמת הייתי -"
"לא, זה לא בסדר. כעסתי עליך אבל גם על עצמי. לא הייתי צריך להיות ככה." הוא מחה.
הבטתי בו בחזרה והזעפתי את מצחי לפני שנתתי לחיוך עצוב להעמיק את שפתי. "אני מצטערת שאמרתי שאף אחד לעולם לא יאהב אותך." זה היה דבר כל כך טיפשי להגיד. לרומן לא היו הרבה חברים, אנשים כבר הניחו יותר מדי שטויות לגביו שלא יכול להיות שגוי יותר.
הוא השפיל את מבטו לרצפה, "זה בסדר. את לא בהכרח טעית."
"אל תגיד את זה." התווכחתי. "אנשים אוהבים אותך. אתה יודע, המשפחה שלך, ג'סי... אני." הוא הרים את מבטו אליי בגבות מקומטות כאילו אינו מסוגל להבין את מה שאמרתי זה עתה. "תראה," נאנחתי, "אני יודעת שאנחנו לא בדיוק חברים, אבל אני לא חושבת שאתה אדם רע. בעצם לא אכפת לי להיות סביבך."
"טוב, זו הקלה." הוא העיר בציניות. הלכתי לחבוט בכתפו שלו כשהוא תפס את פרק כף היד שלי ומשך אותי אליו. צווחתי כשידי באה במגע עם החזה החשוף שלו, והרמתי את מבטי אל עיניו.
"את - אממ - האיפור שלך קצת..." הוא הביא את אגודליו מתחת לעיניי ומחק את המסקרה המרוחקת.
"תודה" לחשתי כשהוא סיים והנחתי את ידיו לצידו במבוכה. "אז..." הסטתי את מבטי מבטו. "חנון שהוא מתאגרף? דרך לשבור את הסטריאוטיפ."
YOU ARE READING
MY $WEET ROMAN|| Hebrew
Romanceהייתי חייבת את הציון הזה אז זה מה שהצעתי לו, סקס. אבל למה? למה התחלתי להרגיש מוזר? הרי זה רק דיל. הולי ווסטסייד- הדבורה של התיכון,הילדה שכולן רצו להיות היא וכולם רצו להיות איתה, אני הייתי רגילה לזה עד שנכשלתי והעמידתי את הקולג' והקפטנות של הנבחרת בס...
