לבבות החוטאים

פרק 16

בתוך החשכה אפשר להסתיר אינספור חטאים. הבעיה מתעוררת עם שובו של האור

גבריאל

"אנחנו צריכים אותך בחדר הישיבות, מיד," אמר בקול מתוח. "מה קרה?" שאלתי בקשיחות.

"פריצה," הוא אמר בקצרה, "ולא סתם פריצה. זה חמור." אני לא אוהב את איך שזה נשמע

הלכתי בעקבותיו במסדרונות הארוכים של האחוזה, מרגיש את המתח גובר עם כל צעד. כשהגענו לחדר הישיבות, כבר חיכו שם מספר חיילים שלי, פניהם קודרות. התיישבתי בראש השולחן והבטתי בפדרו שעמד ליד הדלת. "תסבירו לי מה קרה," אמרתי בקול קר.

פדרו לקח נשימה עמוקה והחל לדבר. "אחד המחסנים שלנו נפרץ הלילה. הם לקחו מסמכים סודיים ואספקות של נשק וסמים."

הרגשתי את הזעם מתפשט בתוכי. "מי אחראי על זה?" שאלתי, מנסה לשמור על קור רוח.

פדרו היסס לרגע, ואז השיב. "המאפיה הספרדית. הם השאירו סימן ."

הדם שלי רתח. המאפיה הספרדית. האויבים המרים שלנו. אך גרוע מזה, ידעתי מי עומד בראשם – האיש שהיו לו קשרים אישיים עמוקים עם מישהי שחשובה לי מאוד.

"זה לא הכל," הוסיף פדרו בקול חנוק.

"המשך," אמרתי, מרגיש שהרגעים הקריטיים עוד לפנינו.

"בלה נחטפה," אמר פדרו. "הם חטפו את בלה."

הזעם גבר בי. בלה הייתה הבת של אחד הבכירים במאפיה שלנו, והייתה חשובה מאוד לכולנו. במיוחד לנתנאל, אחי הצעיר, שהיה דבוק אליה מאז שהיו ילדים.

"נתנאל יודע?" שאלתי, מבין שזה רק יוסיף לשיגעון.

"הוא יודע," השיב פדרו, מביט על הרצפה. "הוא מתחרפן."

מיד שמעתי צעקות ורעשים של חפצים נשברים. מיהרתי לצאת מחדר הישיבות וללכת לכיוון שבו הגיעו הרעשים. הגעתי לחדר שבו נתנאל היה, וריח של הרס פגע בי מיידית. נתנאל היה בתוך החדר, משליך רהיטים וחפצים לכל עבר, עיניו מלאות זעם.

"נתנאל!" קראתי, מנסה להשיג את תשומת ליבו.

הוא הסתובב אלי, עיניו בורקות מזעם. "איך הם יכלו לקחת אותה, גבריאל? איך נתנו לזה לקרות?" הוא צעק, משליך כיסא לעבר הקיר.

ניגשתי אליו במהירות ותפסתי אותו בכתפיו. "אנחנו נמצא אותה," אמרתי בקול תקיף. "אבל אנחנו צריכים לחשוב בצורה רציונלית. להשתולל לא יעזור."

הוא נאנח בכבדות, מתיישב על הרצפה, פניו מכוסים בידיו. "אני לא יכול לאבד אותה, גבריאל," הוא אמר בשקט, קולו נשבר.

"אני מבטיח לך שנמצא אותה," אמרתי, מתכופף לצידו. "אבל אנחנו צריכים לפעול במהירות ובחוכמה."

חזרתי לחדר הישיבות, מחזיר את נתנאל עימי. "יש לנו בעיה דחופה," אמרתי לחיילים. "המאפיה הספרדית לא רק פרצה למחסן שלנו, הם חטפו את בלה."

החיילים המומים, והמתח בחדר גובר. "מה אנחנו עושים?" שאל פדרו.

"אנחנו צריכים להתארגן ולפעול במהירות," אמרתי. "נתנאל, אני צריך שתיקח את הצוות שלך ותתחיל לחפש רמזים למקום שבו הם יכולים להחזיק את בלה."

נתנאל הנהן, מתעשת במהירות. "אני אמצא אותה," אמר בקול נחוש.

"ומה לגבי נטליה?" שאל נתנאל.

"נטליה תישאר כאן באחוזה," אמרתי בקול חד משמעי. "אני לא רוצה שהיא תסכן את חייה, העיניין הזה נשאר בחדר הזה אל תספרו לנטליה דבר״ כולם הנהנו בהסכמה
ידעתי שנטליה תנסה לחטט ולכן לא הייתי מופתע כאשר היא התפרצה למשרד שלי היום בבוקר

״גבריאל מה יש אני לא מבינה , כולם בכוננות ואף אחד לא מוכן לספר לי כלום״ נאנחתי ״זה שום דבר נטליה אל תדאגי הכל בסדר לכי תעשי קניות או משהו״ היא הסתכלה עלי במבט חודר כמעט נעלב לרגע התחרטתי אל ידעתי שזה לטובתה ונתתי לה לברוח מהחדר

לא ניסיתי להיות בן זונה אבל כל המבצע הזה תלוי בי עכשיו , חייה של בלה תלויים בי אין לדעת מה המפלצות האלה עושים לה , למרות שעולים לי כמה רעיונות בראשי אבל אני מנסה לגרש אותם אני אחסל אותם את כל המאפיה הספרדית

M