לבבות החוטאים

פרק 12

״הנבל תמיד יהיה הנבל אם הגיבור מספר את הסיפור״

לבשתי את השמלה סירקתי את שערי הארוך התאפרתי כרצוני ותוך כמה דק רעש נקישות מהצד השני של הדלת ״רגע!״ צעקתי וגבריאל פשוט פתח את הדלת בתנופה , ״התחרפנת ? ״ צעקתי עליו ״וסליחה על השאלה הרטורית כן?!״ ״מה אם הייתי ערומה״ המשכתי ״שום דבר שעוד לא ראיתי אמור״ ציין גבריאל בשחצנות , ואז עיניו עברו על שמלתי ועל גופי בוחן כל ס״מ וס״מ מגופי , הוא מתקרב אלי ״אני בבעיה גדולה מאוד״ הוא חייך ״ucciderò chiunque ti guardi ,amore mio" צמרמורת עברה בגופי .

גבריאל

פתחתי את הדלת והיא עמדה שם מושלמת כתמיד עם שמלה שלא תאמה להוראות שנתתי לה וזה רק הדליק אותי עוד יותר , היא לבשה שמלה אדומה כמו דם , ארוכה שהתאימה לגופה כמו כפפה והדגישה את כל המקומות שצריך להדגיש עם שסע עמוק שהגיע עד לירכה , היא הייתה נראית כמו אלה כמו משהו מתוך הדמיון שלי , פנטזיה של כל גבר , היא הסתכלה עלי עם עיניה הכחולות ובאותו רגע רציתי לקחת אותה לאי בודד ומבודד ולהשאיר אותה שם איתי לנצח .

״בואי מי סול״ משכתי אותה בידה לוקח אותה לאוטו, ישבנו בתא הנוסע מאחורה ״אתה יודע גבריאל , אני לא אשאר פה לנצח, איתך ״ היא צוחקת מעצם המחשבה על זה .״ ולאן נראה לך שאת תלכי , מי סול״ גיחכתי ״לסבתא שלא זוכרת אותך או לאבא ששונא אותך״ שאלתי היא לא ענתה

ואז אמרה ״כיאלו התחת הפסיכופתי  שלך יותר טוב גבריאל , אולי יש לך שם של מלאך אבל אתה לא קרוב ללהיות אחד כזה״ היא צחקה צחוק מריר
״אף פעם לא התיימרתי להיות אחד כזה , אבל את מי סול כן , את מתנהגת כיאלו את צדיקה בסדום ששנינו יודעים שבכל יום שעובר את נמשכת לעולם שלנו יותר, לאפלה.
ואת מתכחשת לעצמך מי אמורה, מתיימרת להיות משהו שאת לא , זה זורם בדם שלך״ ״מה זורם בדם שלי ?!״ היא שאלה ״האפלה״ היא הצטמררה לא אומרת דבר רק נוגעת בשרשרת שלה של משפחת קרסי . המשפחה שלקחה ממני ומנתנאל הכל , את אמא שלנו .  תלשתי את השרשרת מצאוורה ״מה אתה עושה!״ היא צווחה החזקתי אותה בשתי ידיה מחזיר אותה במקומה ״תשמעי לי זה עדיף אני לא רוצה בעיות מיותרות״ היא נרגעה שמתי את השרשרת בכיס .

אני שונא את החלק הפוליטי בעבודה שלי כולם יודעים למה באמת הנשפים האלה נוצרו בשביל שלנשים יהיה תעסוקה ובשביל הגברים לדבר על עסקים במסווה של מסיבה.
נכנסו בדלת הראשית  וכולם ללא יוצא מן הכלל בהו בנטליה מנסים להבין מי היא , היא בלטה בין השמלות השחורות והלבנות עם שמלתה האדומה כדם.

נטליה

כולם הסתכלו עלי , מן הסתם שלא הופתעתי הרי החלטתי ללבוש שמלה אדומה אבל הרגיש לי שזה משהו מעבר אולי בגלל הגבר שהיה לצידי, הקאפו שלהם. כיוונתי להכעיס את גבריאל בכך שלא הקשבתי להוראות שלו אבל היה נראה שזה רק מדליק אותו , חלק מהנשים הסתכלו עלי בעין עקומה אבל רק חייכתי אליהן והרמתי גבה והן מיד הסבו את מבטן .

הראשון שפנה אלינו היה איש שהיה נראה כאילו הוא בשנות השישים לחייו עם אישתו כנראה שנראית אולי בת 30 , ״השגת לך פצצה גבריאל ״ הוא אמר וחייך אלי כיאלו אני לא נמצאת ״הפצצה יכולה לדבר״ ציינתי עם חיוך , גבריאל גיחך אבל פניו היו נראות קצת לחוצות זה סיכון לקחת אותי לאירועים האלה , היה נראה שכל שאר הנשים סותמות את הפה האיש היה קצת בשוק ופיו נפתח כיאלו מנסה לומר משהו ״לוחמנית״ אמר לבסוף ״אין לך שמץ של מושג ״ גבריאל ציין,
כאשר האיש הלך שאלתי אותו ״מי זה היה ?״ אחד מהדודים שלי הוא ענה ללא עוד הסבר .

״למה שלא אנחנו נדבר והבנות ילכו לדבר על מה שהן בד״כ מדברות״ איש אחד אמר לגבריאל עם חיוך ראיתי את אישתו מחזיקה בידו ואז משחררת מבינה את הרמז . גבריאל רכן לאוזני ״תלכי איתה לכמה דק״ לא היה לי כוח לריב איתו אני במילא פה אולי אצליח לרכוש בני ברית או להבין משהו על העולם שלהם , ידע זה כוח .

״אני נטליה , איך קוראים לך?״ שאלתי אותה בעודנו צועדות לשולחן ״קלייר״ היא אמרה בקול שדומה ללחישה ״זה היה בעלך?״ שאלתי אותה ״כן , היא ענתה ואז השתתקה . התיישבנו בשולחן. כמה בנות התקרבו אלינו אלו היו אותן בנות שעשו לי פרצופים מלוכלכים ״הזונה והאילמת״ אחת מהן אמרה בלחישה לחברה שלה בכוונה שנשמע

״אז איך אני אמורה לקרוא לכן?״ קמתי ממקומי
״אולי קנאיות , רכלניות , חסרות עמוד שדרה ?״ הן היו בשוק שעניתי להן ״תקשיבי מתוקה זה שבאת עם שמלה אדומה ועם הקאפו לא אומר שאת משהו מיוחד זה בסהכ אומר שאת הזונה החדשה שלו מהאשפתות״ היא חייכה אלי חיוך מריר ״בדיוק אני עם הקאפו״ חייכתי אליה ״ואת לא״ היא הסתכלה עלי כלא מאמינה הסתובבה והלכה עם חברות הפוסטמות שלה . ישבתי בחזרה וקלייר הסתכלה עלי בשוק .

״מה?״ ״איך יכולת לדבר אליהן ככה ?״ היא אמרה עם חצי חיוך ״יש לי נסיון עם כלבות , היא צחקה ״למה הן קראו לך אילמת?״ שאלתי אותה ״אני נוטה לא לדבר יותר מידי עם שאר הנשים , הן דיי מלחיצות אותי״ היא חייכה בביישנות ״מי אני שאאשים אותך״
״איך קראו לה ?״ שאלתי את קלייר ״ג׳סיקה, למה ?״ ״סתם, לדעת מי נגד מי״ צחקתי.

איך אני אוהבת את הפרק הזה 😍
M