לבבות החוטאים

פרק 9

ציטוט מ"המין האנושי היסטוריה של תקווה"  "בני אדם דומים כל כך, בכל הזמנים והמקומות, שההיסטוריה אינה מספרת לנו שום דבר חדש או מוזר בהקשרם. השימוש העיקרי שנעשה בה הוא לגלות את העקרונות הקבועים והאוניברסליים של טבע האדם" - המין האנושי היסטוריה של תקווה מאת רוּטחֶר ברֶחמן

נטליה
גבריאל מתעב אותי אני לא יודעת מה לחשוב פעם אחת הוא קולע אותי בחדרי ופעם אחרת הוא דואג לי כיאלו הייתי בשר מבשרו מה הוא רוצה מחיי למה הוא משאיר אותי פה אני לא סובלת שמשאירים אותי תלויה ובטח ובטח שלא ע״י גבר.
קמתי לדלת נפתחת בתנופה עזה קמתי בבהלה מהמיטה וראיתי את גבריאל בדלת זה היה חשוך אבל עיניו נראו לי שחורות מכעס ומבטו היה מפחיד בחיים שלי לא ראיתי בן אדם שנראה ככה דמותו הייתה דומה יותר למפלצת מאשר לבן אנוש
הוא התקרב אליי בצעדים גדולים ומרעישים ״גבריאל מה אתה עושה ״ לחשתי
הוא לא ענה , הוא עלה על המיטה שלי משך מעליי את השמיכה . הוא החזיק בחולצתי מנסה להוריד אותה ממני ״תגיד לי אתה מסומם?!!״
״תני לי את מה שאני רוצה זונה או שהתוצאות לא יהיו כאלה טובות ״ הוא אמר בעודו נאבק איתי ומנסה להוריד את חולצתי

״עוף לי מהחדר חתיכת אידיוט מי נראה לך שאתה ״ הוא גיחך ואמר ״את שוכחת נטלי כל המקום הזה שלי וכל דבר שנמצא בו גם כן שלי , כל נים ושריר בגופך הסמרטוטי והחסר תועלת שלי ״ סתרתי לו בחוזקה , והוא רק חייך כיאלו לא גרמתי לו שום נזק אפילו לא הכי קטן . הוא יצא מהחדר ונעלם במסדרון ללא מילה .

שקמתי לא היה זכר לגבריאל כיאלו הכל היה פרי דמיוני בלבד אני לא סתומה ובטח ובטח שלא הוזה
נמאס לי מהמשחק הזה אני הולכת לצאת מפה
במשך היום חיכיתי להזדמנות הנכונה לדבר עם גבריאל יותר נכון חיכיתי שהוא יבוא אליי , וידעתי שכך הוא יעשה .
לא עשיתי הרבה דברים במיוחד יצאתי לריצה ראיתי סדרה בטלוויזיה וזהו פחות או יותר
לקראת הערב גבריאל קרא לי לחדרו לא מפתיע
הגעתי למשרד שלו ודפקתי על הדלת

ונכנסתי ״נטליה״ הוא קרא ״ לא , שנייה״ קטעתי אותו ״ אני רוצה שתשחרר אותי גבריאל אתה יודע שאני לא אספר למשטרה שיט ממה שראיתי אני ואבא שלי לא בקשר אני לא מכירה אותך מבחינתי אנחנו זרים שהזדיינו פעם אחת תשחרר אותי ותעזוב אותי לנפשי ״ הוא לא ידע מה לענות במשך כמה דק אבל אז כל מה שהיה לו לומר זה ״אחד מהשומרים יסיע אותך לבית שלך כל הדברים שלך יהיו בבית שלך שתגיעי כבר״ הסתכלתי עליו כלא מאמינה חשבתי שהוא יתעקש ויריב אבל לא .
״אני מאחל לך הצלחה נטלי ״

יצאתי מהמשרד ונשמתי לרווחה סוף סוף , אבל מחשבה אחת עלתה במוחי עכשיו בפעם הראשונה מזה כמה חודשים אני אהיה לבדי .

הגעתי לבית שלי , הוא נראה בידיוק כמו ביום שהשארתי אותו ,ובאמת ראיתי שכל הארגזים אצלי בבית כבר .
אחרי כמה זמן מישהו דפק בדלת פתחתי אותה וזאת הייתה מל השכנה שלי , היא גדולה ממני בכמה שנים אבל אפשר לומר שאנחנו חברות , ״ראיתי שחזרת , איפה היית כל הזמן הזה ״ ״בחופשה ארוכה מידי״ צחקתי ״התגעגעתי אלייך״ היא קפצה עליי בחיבוק שהיא צווחת, צחקנו. התגעגעתי לבית שלי , הוא לא היה יפה כמו של גבריאל ובטח לא גדול כמו הבית שלו  אבל הוא היה שלי וזה הספיק לי .
רצתי לחדר שלי וקפצתי על המיטה שלי ואיך שלא שמתי לב כבר נרדמתי והכל נהיה שחור
לקראת הלילה כבר הלכתי לעבודה , אני עובדת בתור ברמנית במועדון בעיר, עבודה נחמדה שמל סידרה לי .
הייתי במועדון היו חבורה של גברים שיכורים אחד מהם ניגש אליי . ״וויסקי , בובה תעשי את זה מהר ואולי תקבלי טיפ ״ נשכתי את שפתי ככה קרובה. מלדחוף לו את הכוס לגרון נשמתי נשימה עמוקה והלכתי להכין את מה שהוא ביקש .
שמסרתי לו את המשקה שלו הוא נתן לי כרטיס חדר של בית מלון פה קרוב עם חיוך לעגני ״מי אתה חושב שאתה יחתיכת אידיוט מתנשא״ סטרתי לו בפרצוף עם חצי חיוך״ רוצה לבכות לאמא שלך ״ צחקתי .

זה הולך ונהיה יותר טוב רק תחכו😍