"החיים מתנהלים בשני סבבים לעיתים קרובות: בראשון הם מרדימים אותך, גורמים לך לחשוב שאתה בשליטה; בשני, אחרי שהשתכנעו שאתה נינוח וחסר ישע, הם חוזרים לסורם וכותשים אותך לאבק."
ציטוט מתוך "סיפורו של וֶרנוֹן סוּבּוּטֶקְס" מאת דֶפּנַטְ
"את נטליה, ילדה?" הוא גיחך בלעג תוך כדי שחייך חיוך מעוות. "יש לך בעיה?" עניתי בחוצפה הסתכלתי ישירות לעיניו השחורות .החיוך שלו ירד מפניו ואותו החליף מבט מסוקרן וניצוץ נדלק בעיניו, בזמן שהוא בוחן אותי מכף רגל ועד ראש.
הוא המהם משהו לעצמו בזמן שחיוך נמרח בחזרה על הפנים האידיוטיות שלו.
"למה אני פה חתיכת אידיוט? באיזו זכות אתם חוטפים אותי?!" שאלתי בכעס.
"הפרעת לאנשי לסיים את עבודתם, הוא אמר בשעמום .מסתבר שזו ילדה קטנה שלא סיימה אפילו תיכון" אמר וצחק.
לפני יומיים
נטליה-
לאחר שהשיעור סוף סוף נגמר יצאתי החוצה למסדרון שומעת צחקוקים וקול יבבה
הלכתי בעקבות הקול רואה במסדרון ילדה בערך בכיתה ט וכמה בנות מהשכבה שלי צוחקות עליה ודוחקות אותה לפינה
"תעזבי אותה טסה" אמרתי בשעמום "תעופי מפה" היא איימה ,צחקתי בקול רם ״ תקשיבי חתיכת זונה מתנשאת לכי תידבקי למישהי בגיל שלך״
הגנבתי את מבטי לילדה היא הודתה לי במבטה בזמן שסימנתי לה ללכת
"בת זונה " היא סיננה בכעס.
הרמתי אצבע שלישית והפניתי אליה עם חיוך ציני
תמיד הסתבכתי בקטטות או שרבתי עם המורים או התלמידים ועם מי לא אבל היי זה לא אשמתי שכולם פה בלתי נסבלים
אני חושבת שתמיד הייתי לבד , לא ממש היה לי עוד משפחה או חברים רוב החיים הייתי דיי לבד .
כמו כל יום שני סיימנו בשעה מאוחרת לכן שסיימתי ללמוד כבר היה חושך, הלכתי הביתה לא שמה לב שנתקלתי במישהו , מלמלתי סליחה
והבחור התעלם ממני עקבתי אחריו בעיני ושמתי לב שהוא נכנס לסמטה רעד עבר בעמוד השדרה שלי . בזמן שלקחתי כמה צעדים לעבר הסמטה , שמעתי קולות תחנונים ובכי ,
למה אני תמיד דוחפת את האף למקומות שלא קשורים אליי . את חמומת מוח
צעדתי עוד כמה צעדים עד שהגעתי לסמטה לא הייתי מוכנה לרגע שבו ראיתי גבר על ברכיו ואותו גבר שנתקלתי בו מתנשא מעליו עם אקדח , המוח שלי זעק נורות אזהרה לכי נטליה לפני שהיה מאוחר מידי אבל לא הצלחתי להפנות את מבטי וללכת
הסקרנות הרגה את החתול מה שנקרא
"אני מתחנן" בכה האיש בכי תמרורים "אני אשיג את הכסף , אני נשבע" "זה לא יעזור עכשיו ריין "
את בחורה מתה נטליה
צחק צחוק מריר והצמיד את האקדח לראשו של האדם שמסתבר ששמו ריין , ריין רק בכה והתחנן לא היה נראה כיאלו לגורילה אכפת "יש לי אישה וילדים " בכה "בבקשה" התחנן ,
לבי נמלא ברצון לעזור לאיש המסכן אני חייבת לעשות משהו יצאתי ממחבואי וישר שיצאתי קול יריה נשמע אפי התמלא בריח של דם לא האמנתי למראה עיני
"למה עשית את זה" צעקתי ״מה את עושה פה ילדה , לא לימדו אותך לא להתערב בעניינים של אנשים אחרים" לא לצערי לא אחרת לא הייתי מסתבכת איתך , התקרבתי "לא לימדו אותך לא לרצוח אנשים" התחכמתי
האיש הסתכל עלי במבט קפוא , הוא ניסה לתפוס את ידי ,תפסתי את ידו נותנת לו בעיטה מבפנים לרגל הקרובה
הגנה עצמית , גיל 12 חוג חינמי בביה״ס
נתתי לו בעיטה לביצים הוא לא התקפל בעטתי בו שוב גורמת לו לאבד שיווי משקל , בנסיבות אחרות אין מצב שהייתי מצליחה לגבור עליו אבל היה לי את אפקט ההפתעה לצידי .
לא חשבתי פעמיים ורצתי משם לתחנת האוטובוס הכי רחוקה מהסמטה נואשת להגיע הביתה כבר.
הלך עליי , הסתבכתי עם רוצחים , ורק בגלל שלא יכולתי לסתום , את מטומטמת נטליה כל כך מטומטמת.
זה היה הפרק הראשון חברות אני מקווה שתאהבו אותו וזה היה פרק יחסית קצר אבל בהמשך הם ביו יותר ארוכים . ולמי שבא מהטיקטוק תודה רבה על כל התגובות והכל ❤️❤️ אוהבת אתכן
M.L
YOU ARE READING
לבבות החוטאים
Romansa"האפלה כובשת את הלבבות הטהורים ביותר" (נטליה קרסי) בחורה רגילה בת 18 . כל חיי אמרו לי שאני חמומת מוח שאני מדברת יותר מידי , וצריכה לשמור על הפה שלי סגור , שהפה הגדול שלי בסוף יביא למותי (אולי הם צדקו אבל היי אני ממש לא מתכוונת להודות בזה ) . לא דפקת...
