לבבות החוטאים

פרק 11

"אהבה היא המצב שבו האושר של אדם אחר חיוני לשלך." - רוברט א. היינליין

נטליה -
״בואי נראה מה את יכולה לעשות ילדה״ גבריאל גיחך בזמן שהוא מתנועע מצד לצד , חייכתי . הוא ממעיט בערכי החצוף , אבל ככה זה גברים אין להם שמץ מה יש להם בידיים .
״בוא נתחיל ״ אמרתי הוא שלח אליי אגרוף והתחמקתי כשאני צוחקת ״מה קרה גבריאל ״ הסתובבתי ופגעתי לו בברך עם הבעיטה שלי

״תצטרכי להתאמץ יותר בשביל להפיל אותי נסיכה״
הכיתי בפנים שלו , מה שלא הזיז לו , לא היה נראה כאילו הוא מנסה בכלל . הזעפתי פנים ״אתה בכלל לא מנסה גבריאל ״ הוא חייך ובמהירות הבזק הפיל אותי על הרצפה שהוא מעליי הסמקתי
״לא כל כך גיבורה. עכשיו הא״  הוא צחק עלי הטיפש, גלגלתי את עיני ואז הפכתי אותו ככה שאני אהיה מעליו .

״יש לך פוטנציאל , אולי אין לך יתרון בחוזק אבל את זריזה מה שיעזור לך אם מישהו יעז לפגוע בך״ גבריאל אמר בכנות והסכמתי איתו , הוא צדק
״תתאמני קצת על השק איגרוף ואז נלך לאכול ארוחת צהריים ״
התאמנתי על השק איגרוף מכניסה לו עוד מכה ועוד מכה , והאמת שנהניתי מכל שנייה אהבתי את זה אהבתי להיות חזקה להרגיש חזקה . להרגיש שאני אחראית לגורלי .
הייתי בסלון סיימתי לקרוא סתם ספר רנדומלי הנחתי אותו על השולחן כאשר נתנאל נכנס עם איזה בחורה הם עלו ישבו על הספה קרוב לידי , נתנאל קרץ לי גלגלתי את עיני וקמתי ישר מהספה ואז גבריאל נכנס הוא הסתכל על הסיטואציה ״נט , בואי איתי ״ באתי אחריו ״הכל בסדר ?״ שאלתי ״ כן אמור ״ הוא אמר בעודו תוחב שערה מאחוריי אוזניי .
״יש לי הפתעה בשבילך מי סול״ ״סקרנת״ אמרתי שאני מחייכת ומתקרבת אליו , הוא הביא לי את כרטיס האשראי שלו ואמר ״יש נשף שנתי לכבוד האביב תקני שמלה יפה את באה״ ״אני חייבת לבוא״ שאלתי בייאוש הוא צחק ואמר בעודו מחזיק בסנטרי ״אני רוצה שכולם יראו וידעו למי את שייכת סול״ ליבי דפק חזק כל כך שחשבתי שיכל לשמוע אותי , נשאבתי לתוך מבטו ועיניו השחירו   חייכתי ״תלכי מחר בבוקר , אני רוצה שנתנאל יבוא איתך״  ״ נתנאל הולך לסבול ״ חייכתי חצי חיוך ״הנושא של הנשף זה שחור לבן״
״כבר נהיה מאוחר לכי לישון מי סול״
~~~~~~~~~~
קמתי בבוקר התארגנתי לבשתי גינס מגפיים אדומות וחולצה צמודה בצבע שחור והתכוננתי לצאת אני ונתנאל יצאנו מהבית והלכנו למכונית.

מדדתי כמה שמלות בזמן שנתנאל שמר על התא נראה לגמרי מפחיד ומונע מכל אחד להתקרב .
ואחרי הרבה חנויות מצאתי את השמלה המושלמת היא התאימה לגופי כמו כפפה כאילו נועדה בשבילי , גבריאל בהחלט הולך להיות מופתע חייכתי לעצמי , הוא לא יוכל להסיר ממני את מבטו רק המחשבה על עיניו לטושות בגופי גורמות לבטן שלי לעשות סלטות , לקחתי את השמלה וחזרתי הביתה.