לבבות החוטאים

פרק 8

"כשמגיע משבר — כשהפצצות נופלות או המים עולים על גדותיהם — אנחנו בני האדם הופכים לגרסה הטובה ביותר של עצמנו" - המין האנושי היסטוריה של תקווה מאת רוּטחֶר ברֶחמן

קמתי בבוקר לצד גבריאל , בילינו את הלילה ביחד זה היה ... אני לא חושבת שאפילו אפשר לתאר את זה במילים זה היה כיאלו הגוף שלי ושלו זה אותו גוף , נשמות שגורלם נכתב בדם. אבל עכשיו מספיק עם הקיטציות כי הביצועים שלו מדהימים אני חושבת שזה הסקס הכי טוב שהיה שלי איי פעם , לא הייתי איזה הוללת גדולה אבל ממה שחוויתי זה היה הכי טוב נקודה .

הסתובבתי נתקלת בפניו של גבריאל ככ רגועות שהוא ישן ויכל להיות שבהיתי בו ועל הלסת החזרה שלו , אני לא חשבתי שהתאהב בו במפלצת הזאת אבל גם אני לא בידיוק טהורה יכל להיות שאני שונאת בו את מה שאני שונאת בעצמי , ״מי סול , תפסיקי לבהות זה מטריד ״ גבריאל אמר בקול צרוד
״לא ישנתי ככה טוב במשך שנים ״, הוא נישק אותי כשהוא נושך את שפתי ״תתענג על הפעם הזאת כי זה לא הולך לקרות שוב ״ הוא עלה מעלי והחזיק את ידיי צמודות למיטה ״מממ את מתעסקת עם הגבר הלא נכון מי סול״ הוא אמר ״ את שלי עכשיו״ ״כל עצם ושריר בגופך הקטן שלי ״ הוא אמר כשמצץ את צווארי משאיר שם סימן  ״קניבל ״ סיננתי בגניחה

ירדנו למטה לארוחת בוקר ונתנאל ראה אותנו יחד וחייך חיוך יודע כל , ״נראה שנהנת הלילה אחי״ אמר ברמיזה ואז הסתכל על צאוורי במקום שגבריאל השאיר סימן ״זוג יונים ״ הסמקתי
״אתה מטומטם נתנאל , אני בסה״כ השתמשתי בגבריאל לצרכיי הנשיים ״ גיחכתי
״מה שתגידי נט״
אכלנו את ארוחת הבוקר שהשפית הכינה
ולאחר מכן ירדנו לבריכה עכשיו זה כבר תחילת אוגוסט ככה שחם מספיק בשביל שנוכל להיות בבריכה

לבשתי בגד ים וירדתי למטה הבגד ים היה בצבע לבן ,הוא היה דיי פשוט אבל הבליט את מה שצריך
הלכתי לבריכה לנתנאל ו לגבריאל
״פשייי נט״ נתנאל שרק
חייכתי ״את פצצה לא מהעולם הזה״ הוא הכריז ״טוב אתה יודע ״ צחקתי ראיתי את גבריאל מאדים מעצבים ומשום מה זה רק עוד יותר גרם להנאה שלי ועשיתי סיבוב של 360 לנתנאל וצחקתי גבריאל נעמד לצד אחיו שהיה קרוב לשפת הבריכה , ובתנועה מהירה דחף אותו לבריכה

״מה אתה דפוק ״ נתנאל צעק
וגבריאל פשוט הסתכל עליו באדישות
התפקעתי מצחוק ״אתם מפגרים״ ניסיתי לדחוף גם את גבריאל לבריכה ללא ההצלחה ואז הוא רדף אחרי בשביל לזרוק אותי גם לבריכה ״גבריאל תפסיק ״ צחקתי בעודי רצה ממנו ״לא נראה לי מי סול ״
ואז הוא הפיל אותי לבריכה ״גבריאל!!!״  צווחתי
״תראה מה עשית גבריאל ״ נתנאל אמר ״היא כולה רטובה בגללך ״ הוא גיחך מהפירוש הכפול במשפט
וגבריאל רק הרים גבה
״חצופים זו לא דרך לדבר לאישה״
״זו לא דרך לדבר ל מאפיונר ״ הוא החזיר
    ............
אני חושבת שכל חיי הייתי לבד , הופעת יחיד שכללה את עצמי ועצמי , לא הייתי מתבודדת וזה לא שמשהו היה לא בסדר איתי פשוט נהניתי יותר מחברת עצמי .
והיום בימים האלה אני מוצאת את עצמי בלי רגע אחד לבד ולמען האמת זה מרענן לא מעצבן או מעיק
לא חשבתי שזה היה ככה .
גבריאל :
״מה קורה איתך ועם נט״ נתנאל שאל לא עניתי לו כי לא ידעתי מה לענות מה אני אמור פאקינג לומר, אין לי לב לאהוב אותה, כל זכר ללב שפעם היה לי חוסל כשאמא שלי נרצחה ע״י אנטוניו קרסי , וכל מה שאני רוצה זה נקמה ודם . אני רוצה להתבוסס בדמו ולהתענג על כאבו בזמן שזעקותיו נשמעות ברקע . הקו בין אהבה לשנאה מאוד דק וזו ההרגשה שלי עם נטליה אני רוצה לתקוע בה את סכיני בכל פעם שאני רואה דומי בינה ולבין אביה .

היוש חברות נעלמתי להרבה זמן אבל הנה פרק חדש מקווה שאהבתן ❤️❤️