Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
״מצאתם משהו?״ שאל לוקאס הייתי במשרד שלי. לא יצאתי מכאן במשך כל היום. ״כן. אנולה ווקר ואמיליה בראון. שניהם יתומות. ההורים של אנולה מתו שהייתה בת ארבע ושל אמיליה שהייתה בת ארבע עשרה.״ ״פאק..״ מלמל לוקאס ״מה?״ ״היא אחת ההאקריות הכי טובות בעולם.״ ״ספר לי משהו שאני לא יודע״ ״אתה אובססיבי לאנולה״ ״אני לא.״ ״אתה ועוד איך כן. אתה לא יוצא מהמשרד הזה כל היום. אתה רוצה לדעת הכל אליה.״ ״מה שתגיד.״ ״ואיזה מן שם זה בכלל אנולה״ אמר כלא מאמין והתעלם ממה שאמרתי. ״אתה מוכן לצאת כבר?״ שאלתי בחוסר סבלנות. לוקאס יצא ומיד לאחר מכן קת׳רין נכנסה לחדר. רציני? ״אז..״ אמרה והתקדמה לכיווני. ״צדקתי״ אמרה בגאווה. ״לגבי?״ ״שהן בנות.״ אמרה שוב בגאווה. ״שהיאבת שהצליחה לעלף אותך ואת לוקאס.״ אמרה והדגישה את המילה היא. ״מאיפה את יודעת?״ הרמתי את מבטי לפגוש את שלה. אף אחד לא יודע מזה. ״הייתי שם. והיא ידעה שהייתי שם.״ ״היית שם ולא עזרת לנו?!״ הרמתי את קולי ״התרשמתי בעיקר. ממנה. אחרי שעילפה אותכם באה אליי ואמרה לי ׳אחים שלך סתומים׳. מה שנכון. זה התקדם לשיחה טובה. ברגע שהתעוררתם לא הפסקתי למצמץ והיא כבר נעלמה. כמו שהיא עשתה איתכם. והשאירה לי פתק.״ ״מה היא השאירה לך?!״ ״לא עניינך״ אמרה בפשטות ויצאה מהחדר. הבחורה הזאת תהרוג אותי.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
״אחים שלך סתומים״
אחרי שעילפתי את איידן לוקאס הלכתי לקת׳רין שהייתה שם כל הזמן. היא גיחכה ״התרשמתי״ אמרה. ״מישהו צריך ללמד אותם״ ״לגמרי.״ משם זה התגלגל לשיחה. הבחורה הזאת בכלל לא כמוהם. התחברתי. ״אחים שלך התעוררו״ ״מה? איך את יודעת?״ ״הרגשה.״
״אם את רוצה להיפגש שוב. תבדקי בכיס שלך.״ המשכתי. היא הסתכלה למטה לכיס שלה בבלבול ואני כבר נעלמתי. השארתי לה את הכתובת של הבית שלנו ואמרתי לה להשמיד את זה. היא לא תספר לאחים שלה. אני יודעת את זה. לקחתי את האופנוע שאיתו הגעתי ונסעתי הביתה.
״אזזז איך היה?״ שואלת אמיליה ״לא הספקתי אפילו להיכנס הביתה״
באמת. אני עדיין מחוץ לבית.
״איך היה?״ היא שואלת בייאוש חסר סבלנות. סיפרתי לה הכל. ״את תאהבי אותה.״ ״אפשר כבר להיכנס הביתה?״ ״לא בלעדיי״ כל מגיח מהצד. ״היי קת׳רין״ אמרתי. אמיליה רצה לקת׳רין וחיבקה אותה. קת׳רין הסתכלה עליי במבט של ׳מה הולך פה תצילי אותי׳ הנהנתי לה בסיפוק והיא חיבקה את אמיליה מסתכלת עליי במבט רצחני. ״היי. אמיליה בראון נעים להכיר״ אמרה אחרי שהתנתקה מהחיבוק. ״קת׳רין אנדרסון״ נכנסנו לבית ואמיליה הכינה לנו אוכל. התיישבנו בשולחן והתחלנו לאכול. בכל הזמן הזה דיברנו והכרנו קצת יותר. ״את הרבה יותר נחמדה ממה שאת מראה.״ קת׳רין אמרה לי. ״אני ככה רק לאמיליה. אבל אני חושבת שנוכל להיות חברות.״
זה יצא קיטשי. ״אז איך עשית את הדבר הזה עם האחים שלי? שעילפת אותם?״ היא שאלה. ״סוף סוף יש לי את מי ללמד. אמיליה כישלון בזה.״ ״אני שומעת אותכן״ אמיליה אמרה. הסתובבתי לפגוש את מבטה ״מה שנכון נכון״ ״בואי״ אמרתי לקת׳רין. ״למה את סומכת עליי ככה?״ היא שאלה כשהיינו בדרך למעבר הסודי שמוביל למפקדה. ״יש לי הרגשה שאני יכולה״ פתחתי את המעבר הסודי והיא הסתכלה על זה כלא מאמין. ״זה מבוך. ממש גדול. יש כאן שתי מפקדות סתם כדי להטעות ועוד הרבה דלתות ומעברים סודיים עד שמגיעים למקום האמיתי.״ ״זה ענק״ היא אומרת ומסתכלת סביב. משכתי בכתפיי ״מתרגלים״
הגענו למפקדה ולקחתי אותה למתחם אימונים. ״מה את יודעת?״ ״בלחימה״ הבהרתי את עצמי. ״אני יודעת להילחם. אחי זה ראש העולם התחתון. אני חשופה להרבה סכנות.״ ״אקדחים, רובים?״ ״גם״ לקחתי אותה לסימולציה והבאתי לה אקדח טעון. ״מה זה?״ ״תיכנסי.״ אמרתי לה. היא נכנסה והתחלתי את הסימולציה על קושי בינוני. היא הייתה מבולבלת בהתחלה אבל כשראתה הולוגרמות מתקרבות אליה היא מתחילה להבין ולירות בכל ההולוגרמות. אחרי שש דקות היא נפסלה ויצאה משם.
״איך את מצליחה לעזאזל לעשות את זה?״ שאלה ומתנשפת מעייפות. ״זה לא הכי קשה. עשיתי את זה שוב ושוב ושוב. כל פעם סימולציה אחרת.״
היא מסתכלת עליי כאילו אני אלוהים.
״וואו שכחתי לגמרי לספר לך, איידן לגמרי אובססיבי עלייך ולגלות מי את. הוא מכיר את השמות שלכן. והוא לא יעצור עד שיצליח״ ״אח שלך לגמרי חי באשליה של חדי קרן וקשתות בענן אם הוא חושב שהוא יכול להגיע למידע שלנו. איך הוא בכלל מצא את השמות שלנו?״ ״אחד מהאנשים שלו התקשרו לאזור שממנו אמיליה באה כשהייתה קטנה ומצאו איזה אישה מבוגרת שאירחה אותכם שם.״ הנהנתי. ״בואי. אני ילמד אותך כמה מהלכים.״ אמרתי ולקחתי אותה לכיוון המתחם איגרוף. ״מה לעזאזל יש לך עוד בבית הזה?״ ״את ראית את הבית שלך? אני מהמרת על שש קומות. ארבע למעלה שתיים למטה, צדקתי?״ ״את משוגעת. את גם עשית את הקטע הזה עם התחמושת של האחים שלי. זה היה מטורף.״
אחרי כמה שעות שאני וקת׳רין התאמנו ודיברנו גם עם אמיליה. היא רצתה להישאר לישון אז לקחתי אותה לאחד מהחדרים הריקים.
״לילה טוב.״ ״לילה טוב קת׳רין״ הלכתי לכיוון החדר שלי כשנשמעו דפיקות על דלת הביתה. חייכתי חיוך ערמומי. לקח לו הרבה זמן להגיע.
