Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
התעוררתי כשהרגשתי יד עוטפת אותי. סחרחורת חזקה תקפה אותי.
נזכרתי בכל האירועים של אתמול.
האיבוד דם לגמרי שיבש אותי. איידן פאיקנג נישק אותי. ולא עשיתי משהו לעצור אותו. רק פאקינג הסמקתי.
הסתכלתי על השעון שהיה בחדר. שלוש בלילה.
״זה החלק שאת מבינה מה קרה אתמול?״ אמר בקול ישנוני.
אני מניחה שלא נלך בשקט.
״וזה גם החלק שאני מתחרטת״ אמרתי וישר קמתי מהמיטה. ״אז חבל שזה כבר קרה״ אמר וקם מהמיטה גם כן. מתקרב לכיווני.
הוא המשיך להתקדם אליי. הלכתי לאחור עד שגבי נדחק בקיר. הוא הביט בי בחיוך.
הוא היה קרוב. קרוב מידי.
הזדקפתי וזקרתי את סנטרי.
זה לא מזיז לי.
הוא לא מזיז לי.
הוא בחן אותי. כל סנטימטר שלי. בחנתי אותו גם כן.
בלעתי את רוקי. כשראיתי אותו... בלי חולצה.
מכנסו ישב נמוך על מתניו.
פאק.
שמונה קוביות. ידיים שריריות.
הוא נראה כמו פאקינג אל.
העליתי את מבטי וראיתי אותו מסתכל עליי.
״אוהבת את מה שאת רואה ממ..?״ ״לא״ אני לא. הוא המהם בתגובה. לא מאמין.
אני חייבת לצאת מפה.
יצאתי מהחדר. מנסה להישאר רגועה. איידן יצא אחרי.
המשכתי להתקדם. לא הסתכלתי עליו.
״את צריכה לנוח״ אמר בתקיפות. ״אני לא שמה זין על זה״ ״איבדת הרבה דם״ נשמע חרטה בקולו. ״לנוח זה לחלשים״ ״לנוח אי אפשר אבל לחתוך את עצמך את יכולה?״ עצבנות נשמעה בקולו. הסתובבתי במהירות ושלחתי לו מבט מאיים. ״פאקינג תתעצבן כמה שבא לך. אני לא שמה זין עליך״
המשכתי ללכת במסדרון שנתקלתי באמיליה. מה לעזאזל היא עושה ערה בשלוש בלילה? ״אלוהים אנולה את בסדר?״ הקלה ודאגה נשמעו בקולה. ״אני מצוין״ ״זה בסדר לא להיות בסדר״
