פרק 9

156 9 0
                                    

לקחתי את הזכוכית שהייתה הכי קרובה אליי והרמתי אותה ביד רועדות

Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.


לקחתי את הזכוכית שהייתה הכי קרובה אליי והרמתי אותה ביד רועדות. בקושי מצליחה להאחז בזכוכית.

זה צריך לכאוב. אני רוצה שזה יכאב.

אני מותחת את ידי השנייה מסובבת אותה.

אני מקרבת את הזכוכית ומתחילה לחתוך.

זה לא כואב.
זה לא כואב.
אני רוצה שזה יכאב. בא לי שזה יכאב.

אני עושה חתכים לכל אורך ידי וזה כואב רק קצת לעזאזל עם זה.

אני התחלתי לדקור את עצמי עם הזכוכית. ביד וברגליים..
צווחה יצאה מתוך פי. ועוד אחת. ועוד אחת.

דם מרוח על כל ידי.

הצבע האהוב עליי תמיד היה אדום. ופאק פרפר אני אוהב לראות אותו יוצא ממך.

פאק פרפר את כל כך מחרמנת אותי.

״לא! לא! לא! לא! לא! לא! לא! לא! לא! לא!״
המשכתי לצווח ולזעוק.
״תעוף מהראש שלי כבר לעזאזל!!!״
״תעוף!״ התחלתי לבכות יותר חזק.

פאק פרפר תעשי לי ילדים כבר!

דפיקות נשמעות מחוץ לאמבטיה. דפיקות חזקות.

אני יודע שהכאב הזה מרגיש כל כך טוב פרפר.

אני מרגישה זוג ידיים עוטפות אותי. מחבקות חזק.
״זה בסדר אנולה. זה בסדר״ מישהי אומרת בקול רך.

אמיליה?

קדימה פרפר תכניסי את זה לפה שלך כמו ילדה טובה.

His angel of death-מלאכית המוות שלוWhere stories live. Discover now