Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
״מילי סמית׳״ מילי סמית׳ זה השם שלי פה בעיר.
אני ואמיליה יצרנו אותה ברגע שהגענו לפה. שזה בעצם כשהייתי בת 15 והיא 14. מילי נולדה בצרפת ועברה לגור באיטליה לפני שנה.
הסתובבתי לראות את המזדיין מאתמול. ״צריך. משהו?״ שאלתי תוך כדי שבחנתי אותו. שיער חום, עיניים כחולות. נראה טוב אני לא ישקר.
״היה נעים להכיר מילי. איידן. איידן אנדרסון.״ הוא אמר תוך כדי שלחץ את ידי.
אופאק.
איידןאנדרסון.
המזדיין מאתמול זה פאקינג ראש העולם התחתון.
הסתובבתי ללכת כשהרגשתי אותו מתרחק. הלכתי לבית של מילי. הוא באמת חשב שהוא ישים לי מכשיר מעקב ואני לא ישים לב?
חי בסרט. ואחד רע מאוד.
הגעתי לדירה ושמתי את המכשיר מעקב בפנים. לקחתי אחד מהאופנועים שהיו שלי באזור והתחלתי לנסוע לכיוון הבית.
״איידן אנדרסון. תני לי כל מידע עליו.״ ״אנחנו כבר בדקנו עליו מלאאאא פעמים, מה את צריכה לדעת?״ ״הוא המזדיין מאתמול.״ ״לא באמתתת! ראש העולם הפאקינג תחתון רדף אחרייך והצלחת להתחמק ממנו?!״ ״אלוהים אמיליה פשוט תבדקי.״ ״אוףף למה את חייבת להיות כל הזמן קרהההה ואדישה כזאתתת אי אפשר לעשות כיף איתך יותר״ היא אמרה בקול תינוקי נעלב ושילבה את ידיה. גילגלתי עיניים. ״מתי עשיתי איתך כיף?״ ״מתישהוווו. ביום הזה שהיה ככה.. והיית כזה ׳אהההה ואווווו ואני ירצח אותךךך״
היא לגמרי שיכורה. בזמן שאמיליה המשיכה לחפור לי עד שנרדמה לקחתי אותה לחדר ושמתי לה כדור בשביל כאב ראש וכוס מים ליד המיטה כשתעורר.
אני צריכה אותה עירנית.
אחרי כמה שעות כשאמיליה הייתה פיקחת יותר היא פרצה למחשבים וכל המידע של העולם התחתון. טוב חלק מהם. יש כאלה ששמורים טוב יותר אבל לא נצטרך בהם עכשיו.
