אמבר
נכנסתי לכיתה עם ג'י כשנואה נטש אותנו והתקדם למגרש הרוגבי לבדו, לאימון פרטי על ידי המאמן.
הכיתה היום הייתה די ריקה מהחברים שלי וגם באופן כללי.
נואה לא היה פה, ג'ס וברנדה לא הגיעו וגם ליאו לא נמצא פה אבל אני מניחה שהוא פשוט מאחר כהרגלו. בכל מיקרה, הרבה ילדים לא הגיעו.
התקף כאבי הבטן מלפני כמה דקות שחוויתי עם נואה וג'י התחיל לחזור וללפות את צווארי מחנק מרוב כאבים.
למזלי תמיד הייתי טובה בלהעמיד פנים שלא כואב לי אז בלעתי את הכאב שהפך לבלתי נסבל.
שיעור מתמטיקה פתח גם הבוקר את היום והמורה נכנס כמה דקות לאחר הצלצול.
"בוקר טוב לכולם." בירך המורה לשלום. "כמו שאתם יודעים יש לנו מחר מבחן חשוב במתמטיקה, אז בואו לא ניקח את הזמן. כולם, מחברות וכלי כתיבה בחוץ."
"בוקר טוב, מר הרסט. סליחה על האיחור," אמר ליאו כשמהר נכנס לכיתה. "ניראה לי יש לי טחורי-"
"יותר מידי מידע, ליאו. כנס ושב בשקט." אמר המורה שרשם תרגילים על הלוח.
ליאו התיישב במקומו מיד לאחר ששלח אליי חיוך ואל ג'י פרצוף מתועב.
"פרינצ'יפסה," לחש לי ג'י מהשולחן הימני שלצדי, "אני צריך דף."
חייכתי אליו כשתלשתי לו דף מהמחברת שלי ומיד לאחר מכן התחלתי להעתיק את התרגיל הכתוב על הלוח.
"פרינצ'יפסה," לחש לי שוב. הבטתי בו בשאלה. "אני צריך עט." נשפתי בחוסר סבלנות כשחיוך מאיים להימתח על שפתיי, הגשתי לו את העט.
המשכתי להעתיק את התרגילים למחברת.
"פרינצ'יפסה," קרא לי שוב ג'י בקול שקט. ספק לוחש, ספק אומר.
התעלמתי.
"פרינצ'יפסה,"
מתעלמת.
"פרינצ'יפסה,"
"אלוהים, מה, ג'י?" התפרצתי ספר לוחשת, ספק צועקת.
"אני צריך מרקר."
נשמתי עמוק ולא היססתי לרגע כשפשוט הנחתי את הקלמר שלי על שולחנו.
"הינה, עכשיו יש לך הכול. מרוצה?"
"כן, תודה."
"פרינצ'יפסה?"
"ג'י, יא בן זונה, סתום את הפה כבר." התפרץ קול שישב שולחן מהצד השמאלי שלי.
"קול, תעיף את הפרצוף היפיוף שלך מזווית העין שלי, אידיוט."
קול בא לענות אבל ג'י הרים את ידו בצורת עצור מול פניו של פול והשתיק אותו בתנועת יד אחת.
YOU ARE READING
אויבת של אהבה
Romanceחבבתי אותו, חיבבתי אותו ממש אבל הוא לא אותי. הוא פגע בי וראה בי כתכשיט. הוא ניצל את התמימות שלי והשאיר אותי מצולקת. הייתי חיה פצועה ובודדה, אבל מלך האריות בא להציל אותי. הוא שמר עליי, הוא הגן עליי. הוא אהב אותי. רגש שלא הייתי רגילה לקבל. קפטן הר...
