אמבר
אני עדיין מתאוששת ממה שעברתי לפני כמה דקות ספורות. יושבת על המתנפח הגדול שעל המים בעוד שנואה, ג'ס, ליאו וג'י עומדים כפופים ונוטים לישיבה סביבי. נואה אמר לי שאין מצב שאני ממשיכה בספורט ימי אחרי מה שקרה לי, אז הוא ליווה אותי למתנפח הארוך והראשי, איפה שאנחנו עכשיו, וקרא לג'ס, ליאו וג'י.
"אמה את בטוחה שאת בסדר עכשיו?" שאלה אותי ג'ס והנהנתי לה לחיוב.
"פרינצ'יפסה אני חייב להודות שכשנואה סיפר לי מאוד הדאגת אותי. את יודעת שאת קטנטונת, למה לא הידקת את החגורה." הופתעתי ממילותיו של ג'י שעוד לא הבנתי אם הן רציניות או לא.
"באמת ג'י? באמת הדאגתי אותך?" שאלתי ברצינות.
"כן, פרינצ'יפסה, כבר נכנסת לי ללב." ענה לי ברצינות. "אז תשמרי על עצמך. הבנת?"
"כן ג'י, תודה." הודיתי בכנות.
"זוז!" ליאו דחף את ג'י עם האגן ככה שג'י החליק על התחת ואז החליק אל המים. "אמבר! אני לא מבין למה את לא רוצה ללכת הביתה, את אשכרה טבעת." הזכיר לי ועלתה בי צמרמורת. המחשבה על כך שלפני דקות אחדות טבעתי וחשבתי שאני אשכרה הולכת למות, ללא ספק הייתה מלחיצה.
כל הסובבים לי כאן, כולל ג'י שעדיין מנסה לעלות על המתנפח וזורק רצף של קללות לליאו, רוצים שאחזור הביתה, חוץ מנואה, שרוצה בכלל לקחת אותי לבית חולים. אבל אני בכלל רוצה להישאר פה. נישאר לנו עדיין מספיק זמן כדי ליהנות עוד קצת. ואני יודעת שכולם כאן רצו את זה, עד שאני הרסתי את זה. אז לא, אני וג'ס חיכינו לפרס הזה הרבה זמן. אז אנחנו נשאר כאן, נהנה, נצחק ונצבור חוויות ואז אני אתמרמר, אגיע הביתה, אקח כדור שיעביר לי את הסחרחורת שיש לי והכל יהיה טוב.
"תקשיבו," נעמדתי והם הזדקפו אחרי, הייתה לי מעידה קטנה.
"היי," נואה נחלץ לעזרתי ועזר לי להתייצב. "את בסדר?"
"כן, אני בסדר, תודה נואה." הודיתי לו.
ג'י סוף סוף הצליח לעלות חזרה למתנפח ואדום ממאמץ אבל ליאו דחף אותו שוב. "יא בן זונה!" צרח עליו ג'י וליאו צחק. "תהיה בטוח שכשאני יעלה חזרה אני אהרוג אותך." כן.. ליאו צחק שוב וזה גרם לווריד עצבים להתלבט במצחו של ג'י. "אההההה! נגע בי משהו! ליאם אני אהרוג אותך." צרח שוב ג'י על ליאו.
צחקתי מהמחזה של השניים ואז המשכתי, "אז.. בהמשך למה שהתחלתי להגיד, אני רוצה שאנחנו נשאר פה, עוד לא בא לי ללכת הביתה," שיקרתי במצח נחושה. הייתי מאוד רוצה ללכת הביתה, לבד. לא איתם. הם לא צריכים לחזור הביתה בגללי. הם כל כך נהנו, אני לא רוצה להרוס להם. "ואני יודעת שגם לכם לא, באמת שאני בסדר גמור. אוקי? הכול בסדר." הוספתי בחיוך רופף.
כולם הנהנו לחיוב בראשם והסכימו איתי, חוץ מנואה. שדחק בי במבט מודאג כאילו קרא את מחשבותיי. "הכול בסדר נואה, באמת." הבטתי בעיניו וניסיתי להיראות אמינה. "אתה יכול להדק לי את זה טוב?" ביקשתי ממנו שיהדק לי את האפוד.
YOU ARE READING
אויבת של אהבה
Romanceחבבתי אותו, חיבבתי אותו ממש אבל הוא לא אותי. הוא פגע בי וראה בי כתכשיט. הוא ניצל את התמימות שלי והשאיר אותי מצולקת. הייתי חיה פצועה ובודדה, אבל מלך האריות בא להציל אותי. הוא שמר עליי, הוא הגן עליי. הוא אהב אותי. רגש שלא הייתי רגילה לקבל. קפטן הר...
