נואה
"אז, נואה," פנה אליי אביה של הבחורה היפיפה שישבה לצדי.
הוא לבש חליפה שחורה, לא חגיגית במיוחד, כמובן, ואוליביה, שישבה לידו, ומולי ומול אמבר, לבשה שמלה שחורה ואלגנטית שמתאימה למאורע.
אמבר כבר פגשה את ההורים שלי במקרה ולכן אין צורך להפגיש אותה איתם שוב. בנוסף לכך, בקשתי מהילדונת בלי שום קשר למפגש עם הוריה להתלבש יפה, אמרתי לה שנצא מיד לאחר מכן, היא שאלה לאן נלך אך אמרתי לה שכשנגיע היא תדע כי זו הפתעה. הבטתי בה לרגע והרגשתי חום שממלא את גופי. אנג'ליקו ללא ספק אימא שלה בקטן. כשעיניי לראשונה נחו לפני דקות ספורות על אמיליה אני בהחלט חטפתי שוק מצמרר. הן נראות ליטרלי אותו הדבר רק בפער גילאים שונה. אותן עיניים ירוקות ומלוכסנות, מהפנטות ועמוקות כאלה, אותו השיער השטני והגלי, אותו מבנה הפנים הקטן עם הקו הלסת המחודד ואותן עצמות הלחיים הבולטות, הן דומות בכל חוץ מהשפתיים, של אמיליה די קטנות וניראה כי אמבר לא ירשה את צורת השפתיים מהוריה. של אמבר הן מיוחדות, בשרניות, ורודות, מתוקות כאלה, עסיסיו- נואה, מה עובר עלייך לעזאזל? אתה יושב מול ההורים של הבחורה שאתה פאקינג מפנטז על השפתיים שלה. תתרכז! "מה הכוונות שלך לגבי בתי? אני לא רוצה להישמע רע אבל אני מכיר אותך בתור שחקן ספורט מקצועי, ואני באמת מעריץ את דרך המשחק שלך ואת יכולות המשחק שלך, שחקן צעיר, אבל מדובר כאן בבת שלי. לא בכדור רוגבי שעובר מיד ליד. עם תפסת אותה, אם היא הגיעה עד לידך, אתה תשאיר אותה בידך. אתה תתנהג אליה כמו שמגיע לה-"
"אבא!" נשנקה אמבר שהייתה לחוצה ועקבה אחר כל מילה ומילה שאביה אמר בלחץ ובפנים אדומות.
"זה בסדר, אמבר." חייכתי לעברה והנחתי את ידי על ידה המונחת על רגלה שמתחת לשולחן מבלי שהוריה יראו. "תמשיך בבקשה. מר.וואנסטון." פניתי חזרה אל אביה.
"הו, בבקשה, כריס זה בסדר." תיקן אותי ואז המשיך לדבר לאחר שהנהנתי לו. "אני מאוד הייתי שמח שזה יעבוד בניכם. אתה באמת ניראה כמו בחור נחמד אבל אני רוצה שאתה תספר לי מה כוונתך האמתית לגבי בתי, ואם אתה רציני לגביה. אני רוצה לדעת שהיא בטוחה בידיך."
כשבאתי לענות הוא הרים את ידו ועצר אותי. "רק רגע, אני אשמח שנדבר רק שנינו." הוא הביט אל אשתו ואז אל המלאכית שישבה לידי.
"אבא-" באה לפנות אליו אמבר כדי להתנגד אבל היה ניראה שהיא מכבדת את המילה שלו כי אחרי הנדת ראש אחת שלו היא קמה והלכה. יש בבית הזה כבוד רב להורים וניתן היה לראות זאת כרגע, המילה של ההורים זאת המילה הקובעת ואין שום מקום להתנגדות.
"נואה, היה נעים להכיר אותך. אשמח לשוחח אתך גם בהזדמנות." פנתה אליי בחיוך נחמד אימה של אמבר והמשיכה ללכת הישר אל המדרגות המובילות למעלה.
YOU ARE READING
אויבת של אהבה
Roman d'amourחבבתי אותו, חיבבתי אותו ממש אבל הוא לא אותי. הוא פגע בי וראה בי כתכשיט. הוא ניצל את התמימות שלי והשאיר אותי מצולקת. הייתי חיה פצועה ובודדה, אבל מלך האריות בא להציל אותי. הוא שמר עליי, הוא הגן עליי. הוא אהב אותי. רגש שלא הייתי רגילה לקבל. קפטן הר...
