אויבת של אהבה

פרק 45

אמבר

נכנסתי לביתי בפיהוק לאחר שנואה הקפיץ אותי לביתי.

באמת שאני צריכה יותר להעריך אותו. גיחכתי לעצמי.

מעבר לזה שהוא בן הזוג שלי, גבר חלומותיי, זה שתמיד הכול מרגיש כל כך טוב ונכון איתו, הוא גם כמו הנהג הפרטי שכל אחד חולם.

ניגשתי למטבח כדי להכין ארוחת הצהריים לניקו - שיגיע יותר מאוחר מהלימודים - ולי.

הוצאתי את הציוד ואת המצרכים שאני צריכה והתחלתי להכין פסטה בקושי רב הודות לכישורי המטבח הגרועים שלי.

איפה נואה כשצריך אותו?

הא מכין פסטה ממש טעימה.

גיחכתי לעצמי מהמחשבה על קפטן מספר 8 שלי וחזרתי למשימה.

כשסיימתי לאכול ניקיתי אחריי ולקחתי את התיק שלי מהכניסה לבית.

אני גמורה מעייפות עקב כך שבקושי ישנתי בלילה.

עליתי לקומה העליונה בעיניים עצומות ובגוף רפוי, לקחתי בגדים ונכנסתי ישר לאמבטיה למקלחת חמה ומרגיעה אחרי יום ארוך ומתיש.

יצאתי מהמקלחת ועליתי לי למיטה עם פיג'מה נוחה. הלוואי שנואה היה כאן איתי. מחבק אותי מאחור ומצמיד אותי לחזה החמים שלו. המחשבה עליו העלתה חיוך תמים על שפתיי אך התראות להודעות מהטלפון שלי שנמצא על השידה שליד המיטה נשמע ברקע ושלף אותי ממחשבותיי על הגבר שאוהב אותו בכל ליבי לתמיד.

הרמתי את הטלפון בעיניים חצי עצומות כשהבטתי במסך וראיתי כי קיבלתי את ההודעות ממספר לא מזוהה.

נכנסתי להודעות ולרגע הרגיש כי האוויר נעשה סמיך וכבד.

אני לא מצליחה לנשום.

לא..

לא, לא, בבקשה..

תמונות של דניאל ושל נואה מתנשקים.

בסופר.

יד אחת שלה אוחזת בצווארו ויד שנייה שלה חופנת את איברו.

זה מה שקרה בזמן שהלך לקנות לנו נשנושים לחדר באתר הנופש?

לזה דניאל התכוונה כשאמרה שנהנתה בסופר?

דמעות החלו להיצבר בעיניי.

מה קורה פה?

אני מתקשה להאמין למראה ועיניי ואני רק רוצה להתפלל לאלוהים שאני טועה, שאני מבינה לא נכון את הסיטואציה בתמונה, אבל בין אם אני מבינה נכון או לא, זה לא משנה את העובדה שהוא שיקר לי.

הוא חזר לחדר כאילו כלום ואחר כך התעלס איתי.

עיניי מוצאות את דרכן חזרה אל התמונה.