נואה
נכנסתי לכיתה ביום שלמחרת כשציפיתי לראות את אמבר יושבת בשולחן שלנו, אבל במקומה ישב שם ג'י.
בשולחן שלידנו, איפה שיושב בדרך כלל, ישבו ג'ס ואמבר.
אמבר התעלמה ממני לגמרי ברגע שנכנסתי לכיתה והתיישבתי בבלבול ליד ג'י.
"מה, אחי, למה אתה יושב פה?" אמרתי בקול שקט כדי שרק הוא יישמע אותי.
"לא יודע, אחי, אמבר פשוט ביקשה ממני לשבת ליד ג'ס. ראיתי שהיא לא מתבדחת בעניין אז אפשרתי לה. רבתם או משהו?"
היססתי לרגע.
"אנחנו נפרדנו."
"אתם מה?!" צעק ג'י שהטיח את ידיו על השולחן בחוזקה ונעמד במהירות ככה שכיסאו נפל לאחור, עיניו פעורות.
כולם מסתכלים עלינו.
גם אמבר.
"מה פאקינג נסגר איתך?!" אני ספק לוחש ספר צועק. "תניח את התחת המגודל שלך על הכיסא ותהיה בשקט." אני רוטן.
הוא מתיישב על כיסאו כמו רובוט. עיניו ופיו עדיין פעורים.
"וילסון, מה פאקינג נסגר איתך?! למה נפרדתם?!" הוא אומר בקול שקט אך חמור.
לרגע אני שוקל אם לספר לו את האמת אבל מעדיף שכרגע אני צריך לשמור את זה לעצמי. לפחות עד שאצליח למצוא פתרון. אם אצליח.
"עשיתי טעות." אני אומר בקצרה.
"איזה פאקינג טעות?"
אני נאנח לפני שאני עונה. "התנשקתי עם דניאל. אמבר גילתה את זה." אני אומר את אותן המילים שחזרתי עליהן כל הלילה כדי שהשקר ייצא לי בקלות כשאצטרך להסביר את הסיבה לפרידה.
הוא המום, אבל רק לשנייה אחת, בשנייה שלאחר מכן הוא מתחיל לצחוק ומסובב אליו שוב את המבטים מכל תלמידי הכיתה.
כשהוא רואה שאני לא צוחק הוא מפסיק לצחוק.
"אתה לא צוחק?" הוא שואל בקול חסר רגש.
"הלוואי והייתי." אני נאנח שוב.
"מתי?!" אומר בקול חזק ובפעם השלישית כל תלמידי הכיתה מסתכלים עלינו.
"ג'י, אני נשבע באלוהים שאם אתה לא תסתום את הפה המזדיין שלך אני אעקור לך את מיתרי הקול."
הוא בולע את שפתיו פנימה.
"מתי?" הוא חוזר על שאלתו בקול חלש יותר.
"אמ.." אני לוקח נשימה עמוקה. "כשהיינו באתר נופש. זוכר שראינו את דניאל בסופר ואז השארת אותנו לבד?" הוא מהנהן. "היא התחילה לנשק אותי ואני זרמתי איתה."
"חתיכת מזדיין." הוא רוטן. " איך העזת לעשות את זה לפרינצ'יפסה הקטנה שלנו?" הוא אומר בקול רציני ואני מחפש את מעט הציניות בקולו. אני מחפש את המילה הזאת שתגרום לי להרגיש פחות מצפון. אני לא באמת נישקתי את דניאל, אני לא נתתי לה לגעת בי, זה נכפה עליי ואני קפאתי ברגע שזה קרה כמו אידיוט, אבל אני כבר מתחיל להרגיש כאילו באמת בגדתי בה. כאילו באמת נגעתי בבחורה אחרת שהיא לא היא מבחירה. וזאת הרגשה פאקינג מחורבנת.
YOU ARE READING
אויבת של אהבה
Romanceחבבתי אותו, חיבבתי אותו ממש אבל הוא לא אותי. הוא פגע בי וראה בי כתכשיט. הוא ניצל את התמימות שלי והשאיר אותי מצולקת. הייתי חיה פצועה ובודדה, אבל מלך האריות בא להציל אותי. הוא שמר עליי, הוא הגן עליי. הוא אהב אותי. רגש שלא הייתי רגילה לקבל. קפטן הר...
