נואה
השעה 05:30 בבוקר. התעוררתי לפני חצי שעה לריצת בוקר והגעתי הביתה לפני כמה דקות. נכנסתי להתקלח כדי שאוכל גם לחטא את כל הפצעים והמכות מאתמול והכנסתי את התרופות שקיבלתי מהרופא אל תיק צד קטן שאוכל להניח באוטו, הכנסתי לתיק עוד כמה דברים. אמבר הקטנה שלי, היא פיזית פצועה, חתך קטן בשפה המושלמת שלה, אני אטפל בה טוב בחופשה. לבשתי טרנינג אפור עקב קור הלילה של סוף ספטמבר ואת החולצת ספורט השחורה הקצרה שלי בדיוק כשקיבלתי הודעה מאמבר שהיא מוכנה גם כן. המזוודה שלי מוכנה על יד דלת הכניסה. הרמתי את מפתחות הב.מ.וו שלי ויצאתי עם המזוודה שלי, הכנסתי את המזוודה לבגאז' הגדול ואמבר בדיוק יצאה גם כן. ליאו וסטיב באים באוטו נפרד, ואני חייב להגיד שסטיב נתן פייט טוב אתמול במשחק, וג'י וג'ס יבואו באוטו של ג'י עם המזוודה של אמבר שאין לי מושג מתי הספיקה להגיע לשם, אני לא בטוח למה, או לא זוכר למה. אחרי שג'ס וג'י הלכו אתמול בלילה איבדתי הכרה פעם נוספת לכמה דקות אחדות אבל עכשיו אני מרגיש הרבה יותר טוב. ג'ס כבר יותר מהססת מג'י ואני מניח שהסיבה לכך קשורה לשיחה שלהם שלשום אצל ג'י. אני לא יודע על מה היא הייתה אבל אני כן יודע שג'י הצליח קצת להרהר אותה. אמבר יצאה מביתה לבושה במכנס קצר ובחולצה שחורה ארוכה, חיוך הופיע על פניה היפות. היא רצה אליי ואני פתחתי את זרועותיי אליה, אלה שלא הספיקה להגיע אליהן אתמול לפני המכות בין הקבוצות. היא הגיעה אליי, הריח הנקי והנעים שלה של אחרי המקלחת פילח לאפי ועטפתי אותה לחיבוק חזק באוויר והסנפתי את ריח שערה הרך אל אפי.
"התגעגעתי אלייך." הורדתי אותה והבטתי בעיניה העייפות ואז בחתך שבשפה שלה. הגענו אתמול בלילה מאוחר הביתה והיינו צריכים להתעורר מוקדם להסעות של האתר נופש. מסכנונת שלי, היא בקושי ישנה הלילה.
"נואה," צחקה. "ראית אותי לפני שבע שעות." אמרה אך אז בלבלול קל הציף את פניה. "על מי אני עובדת?" גיחכה בישנוניות. "גם אני התגעגעתי אלייך." אמרה ובהתה בפנים שלי, לרגע קצר היה ניראה שעצב נשקף מהן עד שהרגשתי יד חמה עוטפת את הלחי שלי.
"מה קרה?"
"הפרצוף היפה שלך מוכה, פצוע."
"אוי, אמבר, את גורמת לזה להישמע כאילו אני היחיד שיצא ככה מהמריבה הזאת. וחוץ מזה, הייתי נכנס לקטטה הזאת שוב אם הייתי חוזר אחורה בזמן, לאף אחד אין זכות להניח את הידיים שלו עלייך."
"חוץ ממך." הניחה את ראשה על החזה שלי. עצמתי עיניים, נשכתי את שפתי התחתונה בניסיון של לא להשמיע קול מפי, כי אם היה יוצא קול, זו הייתה גניחה בוודאות, והנפתי את ראשי לאחור בחיוך כשהריח שלה ממשיך לחדור לאפי.
הצמדתי נשיקה רכה למצחה החמים ופתחתי לה את הדלת למושב שליד הנהג. הנסיעה הקצרה לבית הספר, שם חיכו האוטובוסים, עברה בשקט עקב שנתה של אמבר ושמחתי שנרדמה כך יכול להיות שיותר התחזקה ותהיה עכשיו יותר ערנית להמשך היום.
YOU ARE READING
אויבת של אהבה
Roman d'amourחבבתי אותו, חיבבתי אותו ממש אבל הוא לא אותי. הוא פגע בי וראה בי כתכשיט. הוא ניצל את התמימות שלי והשאיר אותי מצולקת. הייתי חיה פצועה ובודדה, אבל מלך האריות בא להציל אותי. הוא שמר עליי, הוא הגן עליי. הוא אהב אותי. רגש שלא הייתי רגילה לקבל. קפטן הר...
