פרק 9

6.3K 245 70
                                        

נואה

יום שלישי הגיע. "ביי, ילד שלי," אמר לי אבא, "נתראה שבוע הבא."

הוא נוסע לנסיעת עסקים מהחברה שלו עד חמישי הבא לאיטליה, שהיא גם עיר הולדתו ומשם לקוריאה, להמשך העסקים.

ניו-זלנד זו הארץ שאנו גרים בה אבל בגלל שאבא שלי גם איטלקי, אנחנו גם דוברים איטלקית. זאת אומרת, כשאני ואמה נולדנו לימדו אותנו גם איטלקית, אימא שלי למדה עם הזמן. חשוב שנדע גם את השפה הזאת כי אנחנו מבקרים באיטליה די הרבה.

אגב, גם ג'י מדבר איטלקית. אני והוא גדלנו יחד והוא למד את השפה עם הזמן ביחד איתי. בנוסף, כל פעם שהיינו נפגשים ביחד כשהיינו ילדים, היינו צופים בסדרות באיטלקית. זה עזר לנו לתרגל אוצר מילים.

"ביי אבא, בהצלחה." אמרתי עם חיוך קל והנהנתי לו בראשי לשלום. אימא שלי כנראה תישאר גם הלילה בעבודה. היא כל היום בבית חולים מטפלת באנשים. אני באמת מקווה שהיא מטפלת גם בעצמה.

יש לי עוד שעה אימון מהרוגבי, יש לי קצת זמן פנוי ואימא שלי אוהבת מאוד חזה עוף ואורז, אז קניתי לה מהחנות האהובה עליה ויצאתי אליה.

"נואה!" צעקה אליי בהתרגשות כשנכנסתי לקומה שלה בבית החולים. "איך אתה מרגיש, נסיך שלי? הכול טוב? אבא כבר טס?"

"כן, אימא," גיחכתי מההתלהבות שלה על כך שראתה אותי בבוקר. "אבא נסע לפני שבאתי אלייך והכול בסדר איתי. באתי להביא לך אוכל," אמרתי והצגתי בפניה את השקית. "אני מקווה שאת דואגת לעצמך, אוכלת ולא מכבידה על עצמך יותר מידי."

"אוי נסיך שלי לא היית צריך, תודה, ואני לא מכבידה על עצמי נואי, אבל הלילה אשאר פה בבית חולים, בסדר? יש יותר מטופלים מהרגיל ואני רוצה לעזור כמה שאני יכולה." אני באמת בסדר עם זה שהיא עובדת. אבל אני לא חושב שהיא צריכה להגזים, עצם העובדה שבגלל העסקים של אבי אנחנו מפורנסים טוב מאוד. היא צריכה לנוח מידי פעם. יש ימים שהיא אפילו לא חוזרת הביתה, כמו היום למשל, למרות שזה קורה לעיתים רחוקות. בסופו של דבר אם טוב לה אז טוב לי.

"בסדר אימא. תשמרי על עצמך טוב? אם את צריכה משהו תתקשרי אליי."

"טוב ילד שלי, אני אוהבת אותך." אמרה וחיבקה אותי. היא בהחלט אוהבת להפגין חיבה במגע.

נכנסתי לאוטו והתנעתי לכיוון מגרש הרוגבי בבית הספר. בדרך אמבר עלתה לי לראש. לא ראיתי אותה מאז הפעם האחרונה בשבת כשהיינו בפארק. מעניין מה היא עושה עכשיו.

~

האימון היום היה קשוח במיוחד משום שיש לנו ליגת אלופות בתחילת הלימודים, עוד חודשיים והמאמן שלנו, לווינסקי, מאוד חדור מטרה.

"ווילסון עבודה טובה כמו תמיד!" צעק לי המאמן. הנהנתי לו עם הראש והמשכתי ללכת לחדרי ההלבשה.

אויבת של אהבהWhere stories live. Discover now