העולם הנסתר

פרק שבעה עשר- פעם שלישית גלידה

הודעה חשובה!!
לכבוד זה שהגענו לאלף(!!!) קוראים, אני רוצה להודות לכם. כתבתי אצלי בפרופיל אופציות. אז ריצו לשם ותענו מה אתם רוצים! אחר לא יהיה שום דבר🥲
תודה לכם וקריאה מהנה!
--------------------------------------------------------

נ.מ יולי

"הוא עשה מה?!" שאלה דנה בהלם "למה הוא פשוט התחמק ממך? נראה שאת חשובה לו"
"יכול להיות שהוא פשוט מיהר" אמרה נוי ואמה הנהנה.
"יכול להיות. אבל אתן לא מאמינות מה קרה הלאה!" עניתי להן.

אני, דנה, נוי ואמה עמדנו בחצר בית הספר בבוקר של יום ראשון. השעה הייתה חמישה לשמונה והיו לנו עוד עשרים דקות עד תחילת השיעור, אז ניצלתי אותן כדי לספר לבנות על מה שהיה אתמול עם מייקל ועם הנער ההוא.

"הוא עשה מה?!?!?!" שאלה דנה כשהגעתי לקטע עם הנער.
"הוא דיבר איתי והתקרב אליי. ואז כשהוא תפס בידי, מייקל הגיע" המשכתי לספר.
"מזל שמייקל הגיע. את יודעת מה יכל לקרות..." מלמלה נוי. אמה הסתכלה עליה בתדהמה והעבירה את מבטה אלי.
אני הסתכלתי על נוי בהלם ואמרתי: "רציני נוי? מה הוא כבר מצא בי?"
"לא יודעת" נוי משכה בכתפיה "הכל יכול להיות".

"ומה היה הלאה?" שאלה דנה בעצבנות.
"אחר כך הנער הזה עזב את היד שלי והתקרב אל מייקל. הוא ניסה להביא למייקל אגרוף אבל מייקל התחמק ונטרל אותו בקלות. באמת שאין לי מושג איפה הוא למד להילחם ככה, בפעם האחרונה שבדקתי, לא היה שום דבר על לחימה אצלו" עניתי לה.
"וואו" אמרה אמה.
"את... בדקת?" שאלה נוי בקול רומז.
"נוי!!" צעקתי עליה ואמה צחקקה בשקט.

"וזה הכל?" שאלה דנה. היא ממש חסרת סבלנות.
"עוד לא. עכשיו הקטע הכי מדהים!" אמרתי לה.
"דברי כבר!!" היא אמרה בקצת כעס.

"אז בקיצור, אחרי שהוא נטרל את הנער ואמר לי להתרחק, הוא הלך לכיוון סמטה כלשהי, ואני בדיוק ראיתי את הארנק שלו על המדרכה אז הרמתי אותו והלכתי אחריו כדי להביא לו. הוא נכנס לסמטה, וכשנכנסתי אליה גם, ראיתי אותו עומד מול משהו ורדרד-לבנבן מנצנץ! הוא היה עגול ובגודל של בן אדם. אני חושבת שזה היה פורטל! כי כשמייקל נכנס לתוכו, הוא והפורטל נעלמו!" סיפרתי להן.

"וואו" אמרה אמה.
"הוא עשה מה?!" שאלה דנה בפעם השלישית "נכנס לתוך ה'פורטל' הזה ונעלם?!"
"פעם שלישת גלידה.." מלמלה נוי.
"כן! הוא נכנס ונעלם!" עניתי להן.
"את בטוחה שזה מה שראית?" שאלה נוי בחשש "זה לא הגיוני. הרי איך הוא השיג פורטל? לא שמעתי שמישהו המציא אחד. הממציא בטח היה מפרסם אותו. זה שווה מליארדים"
"את אומרת שאני הוזה?" שאלתי את נוי בקול נעלב.
"לא לא לא! אבל איזה הסבר הגיוני יש לזה?" שאלה נוי.

"יכול להיות שזה... קסם?" לחשה אמה.
"קסם? אל תהיי שטותית אמה. קסם לא קיים!" אמרה נוי בבוז.
"למה לא? בגלל שהוא לא 'הוכח מדעית'" דנה הגנה על אמה וחיקתה את נוי.
"בדיוק!" אמרה נוי "אין הוכחות!"