העולם הנסתר

פרק שישה עשר- זאת אמא שלך!

נ.מ מייקל

בום בום

בום בום

הכדור טניס שזרקתי על הקיר מולי עף לרצפה וחזר ליד שלי.

בום בום

אז אחרי שהאבא ההיסטרי שלי, גירש אותי ואת ג'ורג' הביתה לעולם האנושי, בזמן שהוא "מטפל" בעניין החטיפה, הורדתי את הברדס בכעס וזרקתי אותו על המיטה, התיישבתי בכעס על הרצפה בחדרי והתעללתי בכדור המסכן וזרקתי אותו לקיר בעוצמה.

"נו מה נסגר? דיי כבר!" שמעתי את ג'ורג' צועק מחדרו.

"דלת. דלת נסגרת ג'ורג'. ובתור הגדול מבנינו, מצפים ממך להיות חכם יותר. כמה חבל שכל החכמה עברה אלי..." עניתי לו בעודי ממשיך לזרוק את הכדור.

"תסתום! מי שמדבר! ודי כבר עם הרעש החופר הזה!" צעק ג'ורג'.

בום בום

המשכתי לזרוק.

דלת החדר שלי נפתחה בחוזקה, וג'ורג' נכנס לחדר בזעם. הוא לקח לי את הכדור מהיד.

"אמרתי דיי!" הוא צעק "אני מנסה לראות פה סרט!"

"רציני ג'ורג'? סרט? אמא שלנו נחטפה! לא אכפת לך? בכל זאת, זאת אמא שלך!" צעקתי לו בזעם.

"אמא שלי? אמא שהעדיפה אותך, רק בגלל שלך יש 2 יכולות ולי אפילו לא אחת? מי יודע, אולי הפנטת אותה! או שהחדרת לה מחשבה עם הטלפתיה שלך, שהתחילה בגיל 16!" השיב לי ג'ורג'.

"איך אתה יכול להגיד את זה עליי? ובסדר עליי, אבל עלייה?! אתה רציני? ולמה שאני אעשה את זה? נראה לך שאני אוהב שאין לך יכולת? נראה לך שאני נהנה מזה שצוחקים עליך? אתה באמת חושב שזה ככה?" אמרתי לו בהלם.

"כן! ואל תנסה אפילו לשקר לי! אני יודע שזה נכון!" הוא צעק ויצא מחדרי בזעם.

"אל תאמין! לפחות תחזיר את הכדור!" צעקתי לו.

"תלך לעזעזל!" שמעתי אותו צועק לי.

קמתי בזעם ולקחתי את הברדס מהמיטה. לבשתי אותו, ויצאתי מהחדר.
ירדתי במדרגות, ויצאתי מהבית. כעבור כמה זמן הלכתי בזעם השכונה שלי.

לאן אני הולך?
אין לי מושג.
אני רק רוצה להגיע אל אמא שלי.

אבל...

מה בעצם מפריע לי להגיע אלייה?
אני הרי יכול פשוט לאתר את המחשבות שלה, ולעשות לשם פורטל!
העפתי מבט קדימה, וראיתי סמטה חשוכה במרחק 10 מטר ממני.

מעולה
אני אגע לשם ואעשה פורטל.

"היי?" שמעתי קול מוכר שואל.

"היי" עניתי לה.
מה היא עושה פה?
הידקתי את הברדס לראשי.

"הכל טוב?" שאלה יולי.
תקווה נשמעה בקולה.