העולם הנסתר

פרק שתיים-בעיות בכניסה? זה הפתרון!

"אני לא מאמינה שאני באמת הסכמתי לעשות את זה" אמרה יולי כשהסתכלה על המראה הקטנה שבפינת החדר האפלולי וראתה את המהפך שעשו לה דנה ונוי.

כשעה וחצי לפני, יולי עמדה מול אותה המראה ולבשה את בגדיה הרגילים: חולצת אוברסייז שחורה עם סמל הגולגולת המוכר של הפראטים, שורט שחור קצר, צמידים שרשראות כסופות, פירסינג כסוף באף ועגילים באוזניים. שיערה השחור היה פזור והפוני השחור כסוף שלה כיסה את עיניה השחורות.

"מתי את מתכוונת להתלבש ולהתאפר?" שאלה דנה. "אממממ אני מוכנה כבר עכשיו..." מלמלה יולי במבוכה.
כי הבנות התלבשו כול כך יפה. לעומתן היא נראתה כמו מפלצת! ממש ראו שהן היו מקובלות: נוי, אספה את שערה הארוך והבלונדיני לצמה וסובבה אותה מסביב לראשה עד שנראה שיש לה כתר על הראש. היא לבשה שמלה רכה נפוחה בצבע כחול כהה, עם נעלי עקב תואמות.
אפילו שנוי ודנה תאומות, האופי, המראה, והסגנון שלהם היו שונים לחלוטין. כי לעומת נוי האלגנטית, המסודרת והחכמה, שאהבה מאוד לקרוא וללמוד והייתה המצטיינת של הבית ספר, דנה הייתה שטותית, בלאגניסטית, פרואה, ולא הקשיבה לאף אחד. ועל כך גם רמזו בגדיה: היא פיזרה את שיערה הקצר שהיה צבוע בשחור,  היא לבשה חולצה סגולה שהייתה תלויה בריפיון על כתפיה ולבשה חצאית שחורה עם נעלים שחורות גסות.
ברגע שדנה ונוי שמעו את מה שמלמלה יולי, נוי פערה את פיה ודנה התחילה לצחוק. אחרי כמה שניות, דנה הבינה שיולי לא צוחקת, ופערה את פיה אפילו יותר משפערה אותו אחותה. "את באמת מתכוונת ללכת ככה?" שאלה דנה בהלם. הן היו רגילות לטעם שלה, אבל ללכת ככה למסיבה הכי גדולה בעיר? זאת כבר הגזמה אפילו בשבילן.
"כן" יולי מלמלה והתפללה שהאדמה תבלע אותה. אך בגלל שמשאלתה לא התגשמה, היא הסתפקה בכך שכיסתה את ראשה בקפיצ'ון השחור שלה, כך שלא ראו את עיניה. "נו, יולה! הכול יהיה בסדר! נוי ואני נעשה לך את שמלת החלומות שלך!" אמרה דנה. יולה היה הכינוי של דנה ליולי. "באמת?" התפלאה נוי "את תרשי לי לעצב לך שמלה??" נוי ממש קפצה מהתרגשות.
נוי תמיד הייתה מסודרת, עד שזה הגיע לעיצוב. היא מעצבת בגדים טובה.
"בסדר" רטנה יולי "רק הפעם"
הבנות קפצו בהתרגשות וניגשו למאלכה, נוי עיצבה שמלה על פיסת נייר שמצאה על השולחן ודנה תפרה לפי הציורים שלה. דנה תופרת ממש טוב וסוחבת איתה ציוד תפירה לכול מקום.

ועכשיו, יולי הסתכלה על הבבואה שלה במראה. והאמת? היא די מצאה חן בעיניה של יולי.

הבנות תפרו לה שמלה שחורה, חלקה, ונפוחה. על המותן השמאלית שלה היו שני פרחים. ובמרכזם יהלומים יפיפיים. היא נעלה נעלי עקב שחורות ועליהן פפיון ובמרכזו יהלום תואם לזה שבשמלה. נוי ודנה איפרו את יולי באיפור עדין וסירקו את שיערה.
"נו, איך זה?" שאלו דנה ונוי בהתרגשות. "זה..." אמרה יולי וניסתה למצוא את המילה המתאימה שתהלום את כול מחשבותיה על השמלה הזאת, אבל גם לא תראה התלהבות יתרה(כי אז הבנות התעקשו להכין לה עוד בגדים) "סבביר!" היא לא מצאה מילה כזאת.
אבל זה הספיק לבנות, אז בשעה תשע וחצי על השעון, הם יצאו לכיוון האוטו השחור של נוי.