העולם הנסתר

פרק עשר- מה אתה עושה פה?

נ.מ יולי

פתחתי את הדלת ונכנסתי לדירה. הסתכלתי על השעון בטלפון וראיתי שהשעה 7:45. אוליבר יתעורר עוד בערך 10 דקות.

מהר ניפחתי את כל הבלונים וסידרתי ברחבי הסלון. את העוגה שמתי על השולחן ולקחתי תשע נרות מהמגירה שמתחת לכיור. תליתי את השלט על הקיר שמאחורי העוגה ושמתי את הסוכריות בשתי קערות קטנות.

הצצתי שוב בשעון וראיתי שהשעה כבר 7:59. בדיוק בזמן.

פתחתי יוטיוב בטלפון שלי ופתחתי את השיר: "Happy Birthday!". עצרתי את השיר וחיכיתי שאוליבר יתעורר.

"יולי?" שמעתי קול שואל בלחש. הדלקתי את השיר וחיבקתי את אוליבר שעמד המום בפתח הסלון.

"מזל טוב אולי! הרבה שמחה, בריאות, אושר, אהבה, שתצליח בכל מה שתעשה ושכול החלומות שלך התגשמו!" אמרתי לו בחיוך.
"תודה יולי!" הוא אמר בהתרגשות. עיניו נצצו כשהוא ראה את השק שעמד ליד הדלת. הוא ישר זיהה את הסמל של חנות הצעצועים שהיה מצוייר עליו.
"ז...זה... בשבילי?" הוא שאל בגמגום.
"אז בשביל מי עוד?" אמרתי בצחוק "ברור שבשבילך!"

אוליבר רץ לכיוון המתנה והתחיל לפתוח אותה.

"וואו, יולי!" שמעתי את קולה של אמא "את עשית את כל זה?"
הנהנתי בחיוך.
"תודה לך לולי יפה שלי" היא אמרה וחיבקה אותי.

"אעאעא! אני לא מאמין!" שמעתי את אוליבר צועק "את קנית לי את מכונית המרוץ החדשה שיצאה! תודה! תודה! תודה!"
"חחח בבקשה אולי" צחקקתי.
"לולי, מאיפה הכסף?" שאלה אותי אמא. לא ממש רציתי לספר לה, אני לא רוצה שהיא תחשוב שאני מבקשת מחברים שלי שישלמו עליי. אבל אני גם לא רוצה לשקר לה ואין לי ממש ברירה אחרת אז אמרתי לה: "אה, הכסף... הוא מ-"
לא הספקתי לסיים את המשפט ונשמעה דפיקה בדלת.

"יול, מי זה?" שאל אוליבר. מילה גם הסתכלה עלי בשאלה.
"אין לי מושג, לא הזמנתי אף אחד" אמרתי והלכתי לכיוון הדלת. פתחתי אותה וכמעט סגרתי את הדלת בחזרה מרוב שנבהלתי.

"היי! מה נשמע?" שאל מייקל
"מה אתה עושה פה?!" שאלתי
"יול, מי זה?" שאל אוליבר ונעמד מאחורי.
"היי! אתה בטח אוליבר! מזל טוב!" אמר מייקל בחיוך והתכופף אל אוליבר. הוא הושיט לו את היד ואוליבר היסס לרגע ואז הביא לו כיף.

"תראה מה יולי קנתה לי ליום הולדת!!" הוא אמר בחיוך ורץ בחזרה לסלון.

"נראה לי שאתה חתיכת סטוקר אובססיבי" אמרתי למייקל "ברצינות? אני כבר לא בטוחה אם אתה באמת לא עקבת אחרי לחנות היום. כי קודם אנחנו נפגשים שם, עכשיו אתה מופיע אצלי בבית, מה יהיה הלאה?"

מייקל צחק ואמר: "מה אני אגיד לך? אולי אני באמת כזה..." הסתכלתי עליו במבט המום.

"סתם! נראה לך? הלכתי לחנות כי הייתי צריך לקנות משהו לאן. ובאתי לפה כדי לראות את אוליבר ולהגיד לו מזל טוב. וגם רציתי להביא לך את זה" הוא אמר והושיט לי את הארנק שלי "אחרי שקניתי את מה שרציתי להביא לאן, הלכתי אל התחנה שלך לבדוק אם את עדיין שם וראיתי את הארנק שלך על המדרכה ליד הכביש. הוא כנראה נפל לך"
"תודה. אפילו לא ראיתי שהוא לא אצלי" השבתי לו ולקחתי את הארנק. משהו נורא הציק לי. אבל לפני שהספקתי להבין מה זה, אוליבר רץ בחזרה אלינו והראה למייק את המכונית שקנינו לו שהוא החזיק ביד.