העולם הנסתר

פרק שמונה עשר~ מה זה המקום הזה?

נ.מ מייקל

בזמן שנכנסים לפורטל, צריך לחשוב על המקום שאליו אתה רוצה להגיע.

במקרה שלי, נזכרתי שלא הספקתי להבין איפה אמא שלי נמצאת בגלל כל העניין עם הנער ההוא, אז אני צריך להגיע למקום אחר.
רצוי מקום שבו השומרים ואבי לא יוכלו למצוא אותי.

במחשבה שנייה, זה טוב שלא ניסיתי להגיע אל אמא שלי. כי אף אחד לא יודע איפה היא, וככל הנראה כלאו אותה. ולפרוץ ולהסתער לתוך כלא מלא באויבים זה לא רעיון כל כך טוב.

אז חשבתי, שהלוואי ואני אגיע למקום שמישהו או משהו שם יוכל לעזור לי לשחרר את אמא שלי.
הרגשתי את התחושה המוכרת של הפורטל כשעוברים ממקום למקום, וכשיצאתי מהפורטל, הגעתי למדבר מלא בחורבות.
נראה כאילו שממלכה שלמה נהרסה ונשארו רק שרידים של המקום.

"שלום לך אדוני! נאבדת? אתה צריך עזרה?" שמעתי קול צועק.
ובין החורבות, ראיתי דוכן מכירות. בתוך הדוכן הקטן עמד אדם, הוא נראה בן חמישים או שישים. שיערו לבן ועל פניו המלאות בקמטים, היה זקן לבן וארוך.

"שלום! אתה יכול בבקשה להגיד לי מה זה המקום הזה?" שאלתי אותו.

"הו, נערי. הולך מבלי לדעת לאן! אתה בארקיאנגניה. ארקיאנגניה הישנה. ההרוסה, הנשכחת" ענה לי הזקן.

ארקיאנגניה?

אותה הארקיאנגניה הישנה, ששמעתי רק בסיפורים?

"זאת באמת ארקיאנגניה?" שאלתי את הזקן והסתכלתי מסבבי בהלם.
זה רחוק מהטירה הענקית העשויה מאבני האודם היקרות ששמעתי עליה. רחוק מהכפריים הציורים, ההומים בבני אדם ובמליוני התיירים שבאים לבקר שם מדי שנה. וחוץ מזה, איך המקום הזה יכול לעזור לי להציל את אמא שלי?
"כן נערי, זאת באמת ארקיאנגניה. אתה מכיר את הסיפור על ארקיאנגניה?"

"אני מכיר רק כמה פרטים חשובים, שכולם שמעו עליהם ויודעים עליהם" עניתי לו.

"אתה רוצה שאני אספר לך את כל הדברים שאני יודע על ההיסטוריה של ארקיאנגניה?" שאל הזקן.
"אני אשמח!"

"ובכן," אמר הזקן וגירד בזקנו הלבן הארוך "לפני כמעט שבע עשרה שנים, הייתה ממוקמת פה הממלכה הכי גדולה בעולם הנסתר! ושמה, ארקיאנגניה. הממלכה שגשגה, והיו בה המון תושבים, ותיירים. בממלכה הזאת שלטו המלך כריסטופר ואשתו, המלכה ליאנה. התושבים מאוד אהבו את מלכיהם, אבל כמובן, תמיד יש אויבים. המלך רוג'רלין, שליטה הממלכה שדולנד, שלח את את האימפריה שלו. את האימפריה קילרסטרייק, אל ארקיאנגניה.
ממלכת ארקיאנגניה, האמינה בשלום. ולכן לא עשתה אימונים צבאיים משום סוג. וכאשר האימפריה של רוג'רלין תקפה, לא הייתה להם דרך להגן על עצמם. עד מהרה האימפריה קילרסטרייק כבשה את אריקאנגניה, הרגו את המלך והמלכה ואת רוב התושבים. התושבים ששרדו ברחו לממלכות השכנות. רוג'רלין, לא רצה שתושביו יעברו לארקיאנגניה, כי רצה שכולם יהיו תחת שליטתו. ודבר כזה לא הגיוני כשהתושבים חיים במקומות שונים ורחוקים אחד מהשני, אך עדיין הכריז על השטח כשלו ולא מביא לאף אחד אפילו לדרוך כאן. גורלו של האדם שיגיע לכאן מאוד מפחיד. אפילו שרוג'רלין לא ביקר כאן כבר שנים.
יש שמועה, שמספרת שלמלך כריסטופר ולמלכה ליאנה, הייתה ילדה, שנולדה כמה חודשים לפני התקיפה. ויש כאלה שמאמינים, שאחת ממשרתות הספיקה לקחת את הנסיכה הצעירה ולהציל אותה מהאימפריה האכזרית. אך זאת רק שמועה, אף אחד לא יודע אם היא אמיתית, ואף אחד לא ראה את היורשת החוקית של הממלכה. אומרים, שליורשת יש את הגנים של שני ההורים שלה, כלומר גם שליטה בזמן, שיש לכל המלכות, וגם את הכוח של אביה"
"זה סיפור ממש מעניין. יש לך השערות מה קרה לילדה? ומה היה הכוח של המלך כריסטופר? זה יכול לעזור למציאת הילדה! ומה קרה הלאה?" שאלתי במהירות.
"יש כאלה שאומרים, שהמשרתת לקחה את הנסיכה לעולם האנושי, הרגיל. והכוח של המלך כריסטופר? אף אחד לא יודע מהו. יודעים רק שהוא ממש חזק ומסוכן, עד שהמלך העדיף לא לחשוף אותו לתושביו. ומה היה בהמשך? אחרי שהמלך רוג'רלין כבש את ארקיאנגניה, חלק מהתושבים החליטו להקים ממלכה חדשה, גדולה יותר וחזקה יותר מארקיאנגניה. ולזכר הממלכה שנפלה, הם קראו לממלכה- יש לך ניחוש?" שאל אותי הזקן.
"ניו ארקיאנגניה!" עניתי לו במהירות ובחיוך.
"נכון נערי. הם הקימו את ניו ארקיאנגניה. כעט שולטים בה המלך פליפ והמלכה אנאסטסיה, מכיוון שהם היו המייסדים המשמעותיים ביותר של ניו ארקיאנגניה. ובהמשך ישלוט בנם מייקל. אחיו הבכור ג'ורג', לא יכול לשלוט אחרי הוריו, מכיוון שאין לו כוח. דבר שחייב שיהיה למלך. ולעומתו, למייקל יש שלוש כוחות; כוח ההפנוט, שקיבל מאביו, כוח יצירת פורטלים, שיש לכל משפחתו חוץ מלג'ורג', וכוח הטלקינזיס, שקיבל ביום הולדתו השישה עשר." סיכם הזקן "יש עוד מידע שאתה מעוניין לדעת?"
"לא, תודה רבה לך. מה שמך?" שאלתי אותו.
"שמי אולריך. ומה שמך, נערי?" אמר הזקן, אולריך.
"שמי מייקל" אמרתי לו. אולריך נחמד, מה הוא כבר יעשה עם המידע שהנסיך הגיע לכאן?
"מייקל? מייקל כמו הנסיך של ניו ארקיאנגניה?" שאל הזקן בהלם.
"כן, זה אני" עניתי לו והורדתי את הברדס.
"נעים להכיר ולפגוש אותך פנים מול פנים מייקל" אמר אולריך.
"נעים להכיר ולפגוש אותך אולריך" אמרתי לו בחיוך.
התרחקתי מאוליריך, וטיילתי קצת בין החורבות, מתפעל מההיסטוריה של המקום. אני לא מאמין שאני הייתי בן כמה חודשים כשכל זה קרה! ועוד שההורים שלי היו המייסדים הכי משמעותיים ובגלל זה הם הוכתרו? זה מדהים! אולריך סיפר לי מלא דברים על ארקיאנגניה שלא ידעתי.
ובעודי מטייל, פתאום הבנתי. אם השטח בבעלותו של רוג'רלין, והוא לא מרשה לתושביו ולאף אחד אחר אפילו לדרוך פה, איך אולריך הקים כאן דוכן? ואיך עדיין לא קרה לי כלום?
ועד שהסתובבתי וחזרתי אל אולריך, הוא כבר נעלם.

------------------------------------------------
817 מיליםםם🥺

יואווווו
עוד פרקקקק (בשביל וואטפד זה 22 פרקים ו22 זה המספר האהוב עלייי🥹🥹🥹)
אין לי כ"כ מה להגיד אז, שימו כוכב ליום טוב יותר ותגיבו כי זה ממש עוזרר

לאב יו גייזזז❣️

שבוע טובב✨️✨️