הוא

אמה שלי

כואב לי!
שורף לי!
״היא לא באה!״ אני צורחת את נשמתי. אהובי מחזיק לי ביד חזק.
״בייבי, תלחצי, עוד טיפה,״ הוא אומר לי בסבלנות ובפחד והתרגשות בקולו.
״עוד טיפה חמודה, אני רואה את הראש שלה,״ האישה בין הרגלים צועקת לעברי.
״רק עוד כמה לחיצות חזקות והיא בחוץ. מוכנה? תלחצי!" היא צועקת ואני צורחת ולוחצת את כל הכאב החוצה ממני.
״יופי ילדה טובה,״ היא מעודדת אותי ואהובי מנשק את ראשי, לוחש לי מילות עידוד.
״אם תלחצי אחת ממש חזקה היא תהיה האחרונה, מוכנה?״ היא שואלת ואני מהנהנת.
״תלחצי!״ היא צועקת ואני צורחת ולוחצת חזק. מחזיקה חזק את היד של אהובי, את היד של האבא של הילדה שלי ופתאום הקלה, קול קטן וצורח נשמע בחדר ואז הבנתי. היא בחוץ.
״ילדה טובה, כל הכבוד,״ היולדת אומרת לי ואני נשכבת על הגב ובוכה.
בוכה על הכאב של הלידה ובוכה מהתרגשות לילדה.
אני אמא ואהובי אבא.
״כל הכבוד יפה שלי,״ הוא אומר ומנשק שוב את ראשי, מנגב את דמעותי ואני מרימה אליו מבט, דמעות מבצבצות בעיניו ובטני מתהפכת. אהובי.
״גברתי, הנה ביתך,״ היולדת אומרת ומניחה עלי חבילה קטנה עטופה בשמיכה חמימה ואני בוכה שוב. היא שלי.
אני מסתכלת על היצור היפייפה שלי, ישנה עלי. מלטפת את פניה הוורדרדות, כל כך רכה.
מנשקת כל אצבע שלה.
אהובי מתקרב אלי ומנשק את ראשה של ביתנו.
״מה משקלה?״ אני שואלת את המיילדת.
״2.500 ק״ג,״ היא אומרת לי, וואו 2.500 ק״ג שלי.
״איך את רוצה לקרוא לה?״ אהובי שואל אותי.
״ מה דעתך על אמה?״ אני שואלת והוא מביט בי ומחייך.
״אמה. זה פשוט מושלם,״ הוא אומר ונושק לשפתי.
אני מרימה את אמה אליו והוא לוקח אותה בזהירות רבה. אני כל כך עייפה.
״ברוכה הבאה למשפחה, אמה,״ הוא אומר ואני מחייכת.
תמונה מושלמת. אהובי עם המתנה שלי, אהובי עם אמה.

אמה כבר בת יום, בוכה, יונקת ונרדמת, בוכה, יונקת ונרדמת. ככה כל הזמן. אני כל כך עייפה.
״בייבי, היא רעבה,״ אהובי אומר לי כשהוא מחזיק בתינוקת הבוכה שלנו.
אני מושיטה את ידי בלי רצון כדי לקחת את אמה אלי.
״בייבי, מה קרה?״ אהובי שם לב לפרצופי ואני מתחילה לבכות.
״בייבי, מה יש?״ הוא מניח את אמה שנרגעה על הידים שלו ומגיע אלי. מחבק אותי, מלטף אותי.
״סליחה, אני פשוט כל כך עייפה, אני אוהבת את אמה אבל היא מתישה אותה,״ אני בוכה והוא מנשק את ראשי.
״זה בסדר בייבי, תשני. היא ישנה עכשיו,״ הוא אומר לי.
״לא אני רוצה לישון איתה עלי,״ אני אומרת לו והוא ניגש למיטה של אמה ומרים אותה אלי. אני לוקחת אותה ומלטפת את פניה הרדומות.
אני זזה קצת ומפנה מקום לאהובי לשבת מאחורי.
״אמה שלי,״ אני לוחשת לה ומנשקת את ראשה.
״הבנות שלי,״ אהובי אומר, מלטף את פניה של אמה ומנשק את לחי נשיקות קטנות.
המשפחה שלי, ״המשפחה שלנו,״ אני לוחשת לו.
״המשפחה שלנו,״ אהובי לוחש וככה אני נרדמת.
אמה עלי ואהובי מאחורי.