הוא

אלכוהול עם אמת

למה הביפ של שיחות טלפון כול כך ארוחות?!
ביפפפפפפ........ ביפפפפפפ........ ביפפפפפפ........
״הלו?״ הקול שלו נשמע ברקע ואני צוחקת צחוק מתגלגל.
״הלו?״ הוא חוזר על עצמו וגיהוק יוצא מפי.
״את שיכורה,״ הוא אומר ונאנח.
״יאפ,״ אני אומרת בהתלהבות ומצחקקת.
״רגע!״ אני צועקת. ״עם מי אני מדברת הפעם? ״ אני שואלת.
״למה את מכוונת?״ הוא מופתע.
״אוי פשש... עם מי אני? עם asshole או עם אנריקו או עם מארק?״ אני מחדדת את שאלתי.
״אני לא מאמין...״ הוא נאנח.
״גם אני לא מאמינה באלוהים!״ אני צועקת וצוחקת.
״ידעת כול הזמן הזה?!״
״דה! כאילו שלא ידעת. בגלל זה קוראים לך asshole!״ אני צועקת.
״מאיה...״ הוא מתחיל ואני מגהקת.
״שששש...״ אני לוחשת לו וצוחקת. למה אני צוחקת כול כך?!
״מה שתית?״ הוא שאל.
״מה נראה לך?״ שאלתי.
״אני לא יודע. את לא נראת לי אחת ששותה ממש,״ הוא מסביר את עצמו.
״טאקילההההה!״ אני צועקת ומניפה את ידי המשוחררת למעלה באגרוף.
״למה שתית?״ הוא שאל.
״ drinking game night,״ הסברתי.
״אכלת משהו?״ הוא שאל.
״לא שזכור לי, אבל אני לא זוכרת ממש מה אני עושה עכשיו,״ אני צוחקת ומגהקת בטלפון.
״מאיה, את מדברת איתי בטלפון.״
״מי זה איתי?״ אני שואלת וחיוך נפרש על פניי.
״עם מארק.״
״רגע! מארק הasshole או מארק ׳מאמי שלי׳?״ אני שואלת ונשפכת על הרצפה בצחוק מתגלגל.
״מאיה, איפה את?״ הוא שואל.
״לא איתך! אני לא מסתדרת טוב עם assholes."
״למה לא אמרת לי שידעת שזה הייתי אני?״ הוא שאל.
״למה לא אמרתי לך שאני יודעת שאתה התחזת לאחרים במטרה לבדוק את נאמנותי לך?! מעניין
למה... ״
״סרקזם לא הולם אותך, מאיה,״ הוא מסביר.
״למה התחזת למישהו אחר? למה לא בטחת בי?״ שאלתי.
״כי... אני... אויש מאיה! אני לא יודע,״ הוא נאנח בטלפון.
״שקרן,״ מלמלתי לעצמי.
״שמעתי את זה,״ הוא אומר ואני שותה עוד שוט טקילה.
״מאיה? את שותה עוד?!״ הוא שואל בטון רציני.
״כן, למה אתה רוצה גם?״ שאלתי וצחקתי.
״האמת שכן.״
״באמת?״ אני פוערת עיניים לקיר.
״כן. למה שלא תאמרי לי איפה את ונשתה יחד?״ הוא שאל. אהבתי את הרעיון. לא ראיתי אותה ארבעה
חודשים. או שזה היה חמישה חודשים? אולי מחר יהיה ורוד בשמים...?
״רעיון טוב,״ אני אומרת.
״אני אצל לילי,״ אני מסיימת ואז חושך.
אני פוקחת את עיניי במהרה אך סוגרת אותן מהר מהאור המסנוורת של השמש.
רגע! שיט! מה?
אני פוקחת אותן לאט ומגלה שאני נמצאת בחדר לא שלי, במיטה לא שלי, עם פאקינג בגדים לא שלי.
איפה אני לעזאזל?!
רעשים של מחבטות נופלות נשמעות מחוץ לחדר ואני מיד קמה מהמיטה על ברגלים, לוקחת את בדבר
החזק ביותר שאני רואה שבמקרה הזה היה קופסת נעלים ריקה ומתקדמת בצעדים קטנים אל מחוץ
לחדר. עוברת את המזדרון ויורדת במדרגות אל עבר הרעש.
קולות המחבטות המתנגשות לא מפסיקים וכשאני מגיעה למקור הרעש, אני קופצת בצעקה ומאיימת לזרוק את קופסת הנעלים הריקה.
אני רואה את... שיט! מה?
״אתה!״ אני צועקת ומפילה לרצפה את קופסת הנעלים.
״מה לעזאזל אתה עושה פה?!״ אני צועקת עליו.
״מה אני עושה בבית שלי?״ חיוך משועשע נפרש על פניו של מארק ודמי מתחיל לבעבע.
״מה אני עושה פה?״ אני שואלת אותו. למה אני נמצאת בחברת ה asshole הזה?
רגע! מה קרה לבית של לילי?
מחשבות ושאלות לא מפסיקות להתרוצץ לי בראש ואני מקבת סחרחורת.
מארק מיד תופס אותי ומושיב אותי על הכיסא מול שולחן השיש שלו.
הוא מניח כוס מיץ תפוזים ואני מרימה אליו מבט שואל.
״תשתי. זה סחוט טרי,״ הוא אומר ומסובב את גבו אלי. עומד מעל הכיריים שלו ומדליק אותם. שם מחבט
קטן על האש ומפזר עליו טיפה שמן קנולה. על ידו יש קערה ריקה, קופסת ביצים, בצל ופטריות חתוכות
וגבינה מגורדת.
״אני לא שומע אותך שותה,״ הוא אומר, עדיין עם הגב אלי. אני לא זזה.
״פאק איתך! אם את לא תתחילי לשתות בעצמך ואני אשקה אותך במיץ!״ הוא מתעצבן והפעם מסתובב
אלי. נועץ בי מבט עצבני ואני מיד לוקחת את כוס מיץ התפוזים ושותה לגימה קטנה. בחילה וכאב ראש
תוקפים אותי. מארק נאנח, מניח מולי שני כדורי אדוויל ומסתובב חזרה לכיריים.
״קחי אותם, הם יעזרו לך לבחילות ולכאבי הראש. אני מכין חביתת ירק עם בצל, פטריות וגבינה. יש משהו
שאת לא אוהבת?״ הוא שואל.
״מה לעזאזל אתה עושה?״ אני שואלת.
״מכין חביתת ירק, כבר עברנו על זה. אני מניח שאת אוהבת את הכול בפנים כמוני,״ הוא אומר בטון לא
ברור. כועס? משועשע? מרוצה?
״לא. התכוונתי מה אתה עושה? למה אני פה? איך הגעתי לפה בכלל?״ זרקתי עליו את כול השאלות שלי.
כמעט את הכול.
״מה את זוכרת מאתמול?״ הוא שואל עם הגב אלי. אני חושבת ואני רק זוכרת את עצמי משחקת משחק ומספרת על מארק. אחר כך נהיית מצוברחת ולוקחת את בקבוק הטקילה לחדר של לילי ו...זהו.
״לא הרבה. בטח לא משהו שכולל אותך בו,״ אני מזעיפה פנים.
״למה לא אמרת לי שאת יודעת שזה הייתי אני בשמות של אנשים אחרים? שאני ניסיתי לבחון אותך?״
הוא אומר ומשפיל מבט. מה?
״איך הגעת למסקנה הזאת?״ שאלתי. מה עשיתי אתמול?
״מאיה, שתית אתמול! התקשרת ואמרת כמה דברים. Asshole? באמת?״ הוא שואל בטון משועשע.
״תנסה לומר לי שאתה לא,״ אני אומרת במבט כועס.
״את צודקת, אבל למה לא אמרת לי?״ הוא לא עוזב את זה.
״למה אני חייבת לך דין וחשבון? הגיע לך לדעת שאני יודעת?!״ אני צועקת עליו והוא מרים את עיניו אלי.
״הכול יכל להיות שונה אם היית אומרת,״ הוא מסביר וחוזר לחביתת הירק שלו.
״אז זה באשמתי?!״ אני פוערת עיניים.
״לא! זה ממש לא את אבל... פאק מאיה! אני דפוק, אני יודע,״ הוא אומר.
״אתה asshole,״ אני אומרת וחיוך נפרש על פנינו.
כמו בזק זיכרון מאותו לילה מכה בי.