הוא

דייט ראשון איתו

הוא עומד ליד הלוקר שלו ומביט בי. אני מיד מסיטה את מבטי חזרה לתוך הלוקר כאילו אני מחפשת שם משהו.״הוא עדיין מביט בך,״ החברה הכי טובה שלי אומרת ואני מחייכת לעצמי.״אולי פשוט דברי איתו?״ היא שואלת ולחיי נאדמות. הוא היה בשכבה גבוה ממני. גבוה, שרירי, עם שיער חום ועיניים אפורות כמו שאני אוהבת ונמשכת.תמיד בהפסקות היינו מתראים, אומרים שלום שלום ואפילו לפעמים יושבים בהפסקות וסתם מדברים על לימודים, למרות שאני יודעת שלימודים זה הדבר האחרון שמעניין אותו אבל אני הייתי שמחה על השיחות בניינו. לא אסתיר אבל הייתי חרוצה בלימודים, חננה במילה שונה. לובשת משקפים רק בכיתה או בקריאת ספר, צפייה בטלוויזיה ובמחשב.״הוא מתקדם אלייך, ביי,״ חברה שלי אומרת פתאום והולכת מהר.״היי,״ הוא אומר לפתע קרוב אלי.״היי,״ אני מרימה אליו מבט מהלוקר.״באה לסיבוב?״ הוא שואל ואני מהנהנת. מכניסה את ספר וקלסר מתמטיקה לתיק כי זה השיעור הבא שלי וסוגרת את הלוקר. מנסה להרים את התיק אבל הוא יותר מידי כבד בעיקר בגלל הקלסר, בגלל השיעורים שאני עושה כל הזמן ושכל תרגיל זה עמוד שלם. יש לי דפדפות ענקיות בקלסר וזה מכביד לי על התיק.הוא קולט אותי מיד ומרים את התיק בשבילי.״פאק, מה יש לך בתיק?!״ הוא שואל ואני צוחקת ומנסה לקחת את התיק ממנו.״מתמטיקה,״ אני עונה אבל הוא לא נותן לי לקחת את התיק בחזרה.״למה המתמטיקה שלך כל כך כבדה?״ הוא מוריד אלי מבט. הוא כל כך גבוה...״בגלל הקלסר, יש בו המון דפדפות,״ אני עונה ומגיעה לרצועת התיק.״חננה,״ הוא אומר וצוחק כשאני נותנת לו אגרוף ביד.״תביא את התיק שלי, אתה לא צריך לסחוב אותו.״״את תדברי שטויות! הוא כבד ואת גם ככה קטנה, אני אקח אותו,״ הוא אומר ואני מרימה אליו גבה.״נו, את באה?״ הוא שואל כשהוא מתחיל ללכת ואני הולכת אחריו. עושים סיבוב עד שאנחנו מגיעים לפסלים מאחורי הבית ספר, המקום שתמיד היינו מדברים בפרטיות אחרי שהוא היה מסלק את הילדים שעישנו שם.״איך היה תחילת היום שלך?״ אני שואלת.״משעמם, תנך וזה..., לא הקטע שלי,״ הוא אומר.״ומה הקטע שלך?״ אני מרימה אליו שוב גבה, מודעת לכף שהוא לא אוהב לימודים.״יש כמה דברים ותפסיקי להרים גבה!״ הוא אומר ואני צוחקת.״איך היה לך תחילת היום?״ הוא שואל.״רגיל, אתה יודע, היסטוריה..., אוהבת היסטריה ועכשיו מתמטיקה...״ עונה לו בקול קטן. למה תמיד אני מתביישת לידו?!״את שומעת, אני רוצה לשאול אותך משהו,״ הוא מתחיל.״מה את עושה היום בערב?״ הוא שואל.״לא יודעת, בטח אחזור על חומר הלימוד שלא אשכח דברים כמו בכל ערב,״ אני עונה עדיין בקול קטן.״את ממש מתוקה...״ הוא מתחיל ואני משפילה מבט כדי שלא יראה אותי מסמיקה, הוא גורם לי להסמיק תמיד.״...והייתי רוצה לקחת אותך הערב לאכול בחוץ,״ הוא אומר ואני מרימה אליו מבט.״אממ..., בטח, לאן תרצה ללכת?״ שאלתי.״חשבתי למסעדה באיזור, אני רוצה שהדייט הראשון שלנו יהיה מיוחד,״ הוא אומר ואני פוערת עיניים. דייט?!בחיים לא יצאתי לדייט.״אתה רוצה לקחת אותי לדייט?״ אני שואלת בפליאה.״כן, מה את מופתעת?״ הוא שואל ואני מסמיקה מיד.״אני לא,״ אני עונה בלחש.״שקרנית קטנה, את תמיד סמוקה איתי,״ הוא אומר, אני לא מאמינה שהיא שם לב לזה. פאק. שיט. פאק.״אז זה עדיין כן? את רוצה לצאת איתי לדייט היום בערב?״ הוא שאל שוב והנהנתי.״מעולה, אבוא לאסוף אותך בשש וחצי?״ שוב הנהנתי, הוא התקרב אלי ונשק ללחי.״בערב לא אנשק לך את הלחי למרות שהיא חלקה ונעימה,״ הוא אומר ואני מסמיקה עוד יותר ממקודם.״ידעתי שזה יגרום לך להסמיק,״ הוא צחקק צחוק קטן ואני איתו.״בואי אלווה אותך לכיתה,״ הוא קם ואני איתו.אנחנו מגיעים על יד הכיתה והוא עוצר מול הדלת, ״אראה אותך היום בשש,״ הוא אומר והתרחק.נכנסתי לכיתה והתיישבתי מיד בקדמת הכיתה מול המורה ליד החברה הכי טובה שלי.״הוא הציע לי לצאת איתו היום בערב,״ לחשתי לה והיא החזיקה לי חזק ביד מהתרגשות.״ומה אמרת?״ היא שאלה.״הסכמתי,״ אמרתי והיא דפקה צרחה.״גברתי, ולכבוד מה צווחת?״ המורה שאלה את חברתי הטובה וכולם צחקו מסביב.״ראיתי נמלה, הנה היא הלכה,״ היא אמרה וניקתה את שולחנה כאילו באמת הייתה נמלה. צחקתי צחקוק והיא בעטה לי ברגל.השיעור עבר מהר והלכתי עם החברה שלי לביתי.״את יודעת מה תלבשי?״ היא שאלה.״אין לי מושג,״ עניתי בלחץ!״תרגעי!״ היא צחקה עלי.״אוף,״ נאנחתי בקול.״לאן הוא לוקח אותך?״ ״למסעדה בעיר,״ עניתי.״שמלה?״ היא שאלה והנדתי את הראש בשלילה.״את לא לובשת מכנס ג׳ינס!״ היא צעקה עלי.״אוף!״״מה עם השמלה הלבנה שלך עם הנקודות השחורות שלך?״ היא שאלה. היא באמת תתאים, ופתאום הטלפון שלי צלצל, זה היה הוא. הראתי לה את הצג והיא אמרה לשים רמקול וכך עשיתי.״הלו?״ שאלתי.״היי, יש לי רעיון מה דעתך להקדים לחמש וחצי?״ הוא שאל והסתכלתי על חברתי הטובה.׳יהיה לנו זמן?׳ שאלתי אותה בלי קול והיא הנהנה.״כן, בטח,״ עניתי לו בחזרה.״מעולה נתראה,״ הוא אמר וניתק.״את עדין לובשת את השמלה לבנה,״ היא אומרת ואני רוטנת ברגלי.״תפסיקי ותכנסי להתקלח,״ היא דחפה אותי לכיוון החדר רחצה וסגרה אחרי את הדלת.התקלחתי מהר והיא איפרה אותי. טיפה מייק אפ, מסקרה עדינה וגלוס ורדרד מבריק.השיער שלי היה פזור ונעלתי את המגפים החומות הגבוהות שלי.״לא עקב?״ היא שאלה.״אני לובשת שמלה, בלי עקב,״ אמרתי והיא הנהנה.חמש וחצי הגיע והוא שלח לי הודעה שהוא בחוץ.אני מסתכלת מהחלון, רואה את המכונית הצהובה שלו ואותו יוצא מתוכה לכיוון דלת הכניסה שלי. ״תלכי ואז אני אלך,״ חברתי הטובה אמרה.״שנייה,״ היא אמרה ולקחה מהר את הבושם שלי והתזה בושם עלי.״שמתי מקודם,״ אמרתי בצחוק.״שישאר להרבה זמן,״ היא אמרה וחיבקה אותי.״תהני...״ היא מלמלה והלכתי לכיוון דלת הכניסה.פעמון הדלת נשמע ופתחתי את הדלת. הוא עמד שם עם ג׳ינס וחולצה שחורה. יכולתי גם לבוא עם ג׳ינס?!״את נראת נהדר,״ הוא אמר והושיט את ידו, לקחתי אותה והוא הוביל אותי לכיוון המכונית שלו.״אהבתי את השמלה,״ הוא אמר. מזל שאני עם שמלה חייכתי אליו ולעצמי. תודה חברה טובה שלי.הרמתי מבט לחלון חדרי וראיתי אותה מרימה לי אגודלים וצחקקתי.״משהו מצחיק?״ הוא שאל עם חיוך.תרים מבט,״ אמרתי לו והוא ראה את חברתי עם האגודלים למעלה אבל היא מיד נופפה לו לשלום ברגע שקלטה שהוא הרים אליה מבט והוא צחק גם.הוא פתח את הדלת בשבילי ונכנסתי מיד. הוא סגר את הדלת אחרי והסתובב לעבר כיסא הנהג.״אז לאן אנחנו הולכים?״ שאלתי ברגע שהוא נכנס למכונית וחגר, עשיתי כמוהו וחגרתי.״למקום מאוד מיוחד,״ הוא אמר וחייך אלי. הסמקתי אליו והוא התניעה את המכונית שלו.כעבור עשרים דקות היו בשטח ירוק על יד האגם הגדול אבל בצד שאף פעם לא הייתי.הוא החנה את המכונית על הדשא ויצא ממנה. מהר מאוד הוא פתח גם לי את הדלת והושיט לי את ידו, לקחתי אותה ויצאתי מהמכונית. הוא הוביל אותי לתא המטען וכשהוא פתח אותו ראיתי סלסלת פיקניק כמו בסרטים ושמיכת משבצות אדומה לבנה.״פיקניק על יד האגם, הרבה יותר טוב ממסעדה,״ הוא אמר אבל שמעתי טון אחר בקולו. לחץ? חשש?״מסכימה לגמרי,״ אמרתי וראיתי את פניו נרגעות.״בואי,״ הוא לקח את ידי והוביל אותי לשביל סודי שהוביל אותנו קרוב לאגם.הוא עצר ופרס את השמיכה.התישבתי עליה בצורה שלא יראה לי את התחתונים והוא חייך, הסמקתי מיד.״אז מה הבאת?״ שאלתי.״לחם, חמאה, פירות, שתייה מוגזת..., רציתי להביא יין לבן אבל לא ידעתי אם את שותה,״ הוא אמר.״אני שותה באירועים מיוחדים, יין לבן זה סוג היין שאני הכי אוהבת אבל אני שמחה שהבאת שתייה מוגזת ולא יין,״ אמרתי וחיוכו התרחב.הוא מזג לנו את השתייה, הוציא את הפירות שהביא, ענבים ירוקים, תותים, תפוחים ופרס לנו את הלחם.לקחתי חתיכה מהלחם אבל נהנתי יותר מה תותים והענבים.הוא הושיט לי תות אחד והאכיל אותי. נהנתי איתו.״אם לומר את האמת, רציתי לקחת אותך לדייט כבר הרבה זמן,״ הוא הודה והסמקתי שוב, כנראה שאסמיק בגללו הרבה.הוא התקרב אלי, ממש קרוב ואני אליו. פנינו היו ממש קורובים וכך גם שפתינו. הוא הביט בעיני ואני בעיניו. עיניו הושפלו אל שפתי ועלו מיד חזרה אל עיני.לפתע שפתיו הוא על שתפי. ראיתי זיקוקים בעיניים.תמיד חשבתי שזיקוקים בנשיקה זה רק תיאור בספרים אבל זה אמיתי.הוא התקרב אלי יותר כך שידיו היו סביבי. נהנתי להתנשק איתו. מאוד.לפתע לשונו נגעה קלות בשפתי ופתחתי את פי. נתתי לו גישה ללשוני. אוויר, רציתי אוויר אבל יותר מזה, רציתי להמשיך להתנשק איתו.הוא התנתק ממני בסוף, מתנשף ומחייך. חייכתי אליו בחזרה.עוד נשיקה קלה כל שפתי ועוד אחת, עוד אחת ועוד אחת עד ששפתינו היו מוצמדים שנית.הוא נשען לעברי ונשכבתי על גבי כך שהוא מעלי. שמרתי שהשמלה שלי לא תעלה למעלה וכך גם הוא. ידו נגעה בלחי, לטפו אותה. הוא התנתק ממני והביט בי מלמעלה, עדיין מחייך.״את שלי,״ הוא אמר והנהנתי.אני שלו. רק שלו!שמחתי כל כך.״את לא מבינה כמה זמן רציתי לנשק את השפתיים שלך, כל כך מתוקות,״ הוא אמר ונישק אותי שנית, צחקקתי לשפתיו והוא הרים את מבטו אלי.״משהו מצחיק אותך?״ הוא שאל בהומור.״לא, רק שגם אני רציתי לנשק אותך וכנראה שרק עכשיו הבנתי עד כמה שרציתי,״ התוודיתי לו אבל יותר לעצמי. ברגע ששפתיו נגעו בשפתי הרגשתי את מה שלא חשבתי שהרגשתי. רציתי אותו.״אז אנחנו... כאילו ביחד?״ שאלתי אותו נגד שפתיו.״או בייבי, אנחנו ביחד אבל לא בכאילו,״ הוא אמר וליטף את לחי.אין ספק שהדייט הזה היה הצלחה והוא המשיך לנשק אותי כשהוא עלי.