הוא

יום אהבה מחורבן

״אני לא אוכל להגיע, מאמי...״ הוא נאנח.
״אני ממש מצטער, אבל אני כל כך עמוס שזה לא מתאפשר לי.״ אני יודעת שאני לא צריכה להתלונן, הוא עמוס באימונים ובעבודה. קשה לו להגיע לראות אותי.
״אני מבינה, אהבה שלי. אתה באמת עמוס ובקושי ישן... זה באמת בסדר,״ אני אומרת לו. אולי הוא שכח שזה יום האהבה.
״אני אדבר איתך יותר מאוחר, אני צריכה לסגור,״ אני אומרת לו בחוסר חשק.
״אוקי מאמי, אוהב אותך,״ הוא אומר ואני מחייכת.
״גם אני אותך,״ אני נאנחת ומנתקת.
איזה יום אהבה...
לא יהיה שונה משנה שעברה ושנה לפניה, או שנה לפניה, שוטים בבית שלי עם חברות, שוקולד וסרט רומנטי מחורבן.
אנחנו קוראות ליום הזה ״שונאי חג האהבה״. כשאנחנו רווקות ומגיע יום האהבה אנחנו מיידית שונאות את הקיצ׳יות של כל הזוגות ״הרומנטיים״. שיזדיינו!
אני נכנסת למכונית לכיוון העבודה ופותחת את הרדיו. השיר Are You Ready For Love של Elton John מתנגן ברקע. ״ממש יופי,״ אני אומרת לאוויר ונוסעת לעבודה עצבנית. הוא אפילו לא הזכיר את יום האהבה. חשבתי שברגע שיש לך בן זוג עושים את כל הקיצ׳יות של יום האהבה, כנראה שלא.
השיר נגמר והשדרן הרדיו מתחיל לבלבל את השכל, ״בוקר טוב לכל האוהבים והאהובות, איזה בוקר יפה ליום האהבה. מה אתם מתכוונים לעשות ליום האהבה...״ לא נותנת לו לסיים את המשפט ואני מחליפה את התחנה בקללות.
השיר L O V E של Nat King Cole מתנגן ברקע. ״ממש לא!״ אני צועקת במכונית ומעבירה תחנה והשיר Is This Love  של Bob Marley מתנגן ברקע.
״מה יש לרדיו המזויין הזה?!״ אני צורחת לעצמי.
״Fuck it," אני מקללת וסוגרת את הרדיו. עדיף שקט מאשר שירי אהבה מחורבנים.
הגעתי לעבודה עצבנית וטעונה, ממש דרך להתחיל את היום. מזל שלקחתי יום חופש מחר כי אני מתכוונת לדפוק את הראש היום!
״בוקר טוב,״ אומרת המזכירה שלי, אני שולחת לה חיוך עצבני ונכנסת בסערה למשרד. מביטה מהחלון על העולם מבחוץ, ״יום אהבה מזויין,״ אני אומרת בשקט לעצמי. מוציאה את הטלפון ושולחת הודעה בקבוצה של חברות שלי, ׳וודקה ועוד וודקה ושוקולד היום בערב!׳
מקבלת ציפצוף של הודעה נכנסת ורואה את התגובה של חברה שלי, ׳אל תשכחי את הסרט הרומנטי המזויין,׳ ואני צוחקת מהתגובה שלה. עוד ציפצוף הודעה וחברה אחרת שולחת ׳מה עם חבר שלך, אתם לא עושים משהו?׳
׳לא, לא רוצה לדבר על זה,׳ אני משיבה ומניחה את הטלפון על השולחן.
דפיקה על הדלת נשמעת ואני צועקת להכנס, המזכירה שלי נכנסת ומניחה לי על השולחן כוס תה. ״הייתי מביאה לך קפה אבל את נראת עצבנית, חשבתי שאולי תה חם ירגיע אותך,״ היא אמרה בחיוך.
״כן, קפה היה רק מרגיז אותי יותר,״ אמרתי ולגמתי מהתה החם. היא הסתובבה והלכה לכיוון הדלת החוצה. צילצול הפלפון שלי נשמע ועל הצג מופיע השם של בן זוג שלי עם  תמונה של שנינו. מביטה בטלפון ומתלבטת אם לענות או לא. עד שאני מגיעה להחלטה לענות הצילצול מסתיים והודעה נכנסת. ׳שיהיה לך יום טוב מאמי שלי, אני אוהב אותך מאוד.׳
מחליטה לא לענות לו ולהמשיך במטלות שלי.
הפסקת הצהריים מגיעה ואני יוצאת למזנון מורעבת, דילגתי על ארוחת הבוקר.
מחליטה לקנות סושי לארוחת הצהריים ולקחת את זה למשרד. אין לי מצב רוח לאכול בחוץ עם חברי לעבודה.
עוד צילצול ממנו במהלך ההפסקה שלי ואני מחליטה לענות, הוא יודע את הזמנים של ההפסקות שלי.
״היי,״ אני עונה ומנסה להשמע יותר נלהבת.
״היי מאמי, התקשרתי מקודם ולא ענית,״ הוא אמר.
״הטלפון שלי היה על שקט, לא ראיתי,״ תירוץ עלוב.
״אני מבין, איך היום שלך עד כה?״ הוא שואל בשקט.
״בסדר, עסוקה מאוד.״
״כן, מה מתוכנן...״ הוא מתחיל ואני קוטעת אותו באמצע המשפט.
״אני ממש חייבת ללכת, אם לא אסיים את הכל, לא אצא מהעבודה היום,״ אני אומרת לו, רק רוצה לנתק. אין לי כוח לדבר איתו.
״אין בעיה, נדבר יותר מאוחר, תחזרי לעבודה שלך,״ הוא אומר ומנתק, לא לפני לומר לי שהוא אוהב אותי.
אני ממש מגזימה, זה רק יום אהבה מחורבן.
אני ממהרת לשלוח לו הודעה, ׳אוהבת אותך גם.׳
ככה היום עובר. אסמסים בין חברות על היום בערב, אבל ממנו אני לא מקבלת שום הודעה או צילצול.
יוצאת לכיוון החניה לרכב שלי ומצלצלת לחברה שלי.
״היי, את מביאה את הוודקה?״ אני שואלת.
״כן, תביא את הסרט המחורבן,״ היא אומרת ושתינו צוחקות.
״זה הולך להיות כיף, מזל שלקחתי לעצמי מחר יום חופש,״ אני אומרת בצחוק. אם אני מצוברחת, אני מתקשרת אליה והיא מעלה לי את המצב רוח.
״לגמרי כיף,״ ואני יכולה לדמיין את החיוך הזחוח שלה מעבר הטלפון. שתינו אמרות מילות פרידה ומנתקות. אני נכנסת לרכב ונוסעת לחנות הסרטים שבקצה העיר.
״איזה סרט מחורבן נראה השנה?״ אני שואלת את עצמי. עוברת על הסרטים ורואה את הסרט ׳היומן׳, מושלם.
סרט על ״אהבת אמת״ בולשיט!
מיד קונה את הסרט והולכת לכיוון הרכב בחזרה. מסתכלת על השמים השחורים שרק הכוכבים מאירים את הסביבה. זה באמת ערב יפייפה ורומנטי. לזרוע לי מלח על הפצעים?! נהדר...
נכנסת לרכב ונוסעת הביתה, לא מדליקה את הרדיו מהחשש שעוד שיר אהבה יתנגן ברקע.
נכנסת לחנייה של הבית ואור עמום נראה מהחלון.
WTF?!
לאף אחד אין את המפתח שלי חוץ מהחברה הטובה שלי, אולי היא הגיעה מוקדם לסדר את הבית לערב?
פותחת את הדלת וקוראת לה. שקט, דממה. לוקחת מטרייה מהמתקן מטריות כאמצעי הגנה. מוכנה לתקיפה ומתקדמת לאט לאט אל עבר הסלון. מטרייה מורמת ונכנסת לסלון בקפיצת תקיפה.
מורידה את המטרייה לאט לאט כשאני רואה חושך ורק נרות על הריצפה מאירות את החדר. הוא עומד מחייך במרכז החדר בג'ינס וחולצה לבנה שכל השרירים והקעקועים בולטים החוצה.
״מה קורה פה?״ אני שואלת בתדהמה.
״זה יום האהבה, אפרוח שלי,״ הוא אומר ומתקדם אל לעברי בצעדים גדולים.
״זכרת...״ אני אומרת באנחה.
״כן, זכרתי. תכננתי את זה לפני הרבה זמן,״ הוא מסביר.
״היית ממש עצבנית היום,״ הוא אומר בחיוך גאה. הבן זונה הזה עבד עלי!
״נהנת לשמוע אותי עצבנית?״ אני שואלת בסרקסטיות.
״מאוד, מאוד מבדר,״ הוא מגחך ואני איתו.
״איך נכנסת?״ שאלתי כשהוא נעמד מולי קרוב.
״יש לך חברות מאוד טובות שיעזרו לי בכל מצב כדי להפתיע אותך,״ הוא אומר ומחזיק אותי במותניים.
״מאוד טובות,״ אני אומרת בנשימה חזקה. מתרגשת מהמגע שלו. הוא מועך את שפתיו על שפתי ונשימה חזקה יוצאת ממנו.
ידי עולות אל עורפו, מקרבות אותו אלי. חזק.
״מאמי, איך זכיתי בך?״ הוא שואל וליבי פועם חזק.
״בדיוק איך שזכיתי בך,״ אמרתי והמשכתי לנשק אותו. מחזיק אותי חזק ודוחף את המותניים שלו קרוב אלי.
גניחה יוצאת מפי והוא מיד מרים אותי כך שאני אוכל לחבק אותו ברגלי. מצמיד אותי לקיר וידי עוברות לכתפיו החזקות. הלשון שלו רוקדת עם שלי ויורדת לאט לאט לצווארי. מוצץ ומלקק חזק. יודעת שישאר סימן וגונחת בקול חזק. ממשיך בעוד מקומות, עוד סימן ועוד סימן. ידיו יורדות לישבן שלי ותופסות בו חזק. מעלה טיפה ומכניס את ידיו למכנסיים שלי. תופס את ישבני חזק ומועך אותו.
מוריד אותי על רגלי ופותח את מכנסי בזמן שאני פותחת את מכנסיו. מוריד את המכנסים ואת התחתונים שלי במהירות ובמקביל אני מורידה את המכנסיים ואת התחתונים שלו. זקפתו קופצת החוצה ונשמתי נעתקת. מוריד לי את החולצה עם החזיה מהר ואז מוריד לעצמו את החולצה.
״אלוהים...״ אני נאנחת והוא מרים אותי בחזרה צמוד על הקיר. זקפתו מגרה את הפתח שלי עד שהוא מכניס אותו במכה אחת. צרחה נפלטת מפי וגניחה מפיו. מחכים, מתרגלים ולאט לאט מתחילים לזוז. מקפיץ אותי על הזין שלו, מהר יות ומהר יותר.
״אוח כן, מהר יותר,״ אני צועקת והוא מוריד אותי ומסובב אותי כך שהידיים שלי על הקיר והתחת שלי פונה אליו. מחזיק לי בשיער ונכנס אל הכוס שלי מאחור חזק. מושך לי בשיער ומפליק לי בישבן. דוהר עלי. עוד מכה ועוד מכה.
״אני קרובה!״ אני צועקת והוא ממשיך לזיין אותי חזק.
״כן, כן, כן...״ אני צועקת וגונחת.
״ בואי אלי,״ הוא גונח וממשיך לזיין אותי חזק. מפמפם בתוכי.
״פאק!!!!!״ אני צורחת ושנינו גומרים.
הוא נשען עלי צמוד על הקיר, נושמים חזק. מסדירים את נשימותינו.
״וואו, אז ככה חוגגים את יום האהבה?״ אני שואלת.
״לא, אחרים יוצאים למסעדות וסרטים וכל החרא הקיצ׳י הזה, אנחנו מזדיינים ונהפכים לאחד ונהיים אמיתיים,״ הוא אומר.
״ אני מעדיפה את זה ככה,״ אני אומרת והוא מסובבת אותי. חזי נצמד לחזו ופיטמותי מגרות את חזהו.
מוריד את שפתיו בעדינות אל שפתי ומנשק אותן. לאט ובאירוטיות.
״יום אהבה שמח,״ הוא לוחש לשפתי.
״יום אהבה שמח,״ אני ממלמלת לשפתיו. רחוק מאוד מלהיות יום אהבה מחורבן, אני חושבת לעצמי ומנשקת אותו חזק.