הוא

הודעה אחרונה

קשה לו גם.
כתבתי לו הודעה אחרונה, נאום ממש...
״אתה יודע
היום בערב פשוט הלכתי קדימה מהבית שלי עד סוף הישןב שלי ולא הסתובבתי וחזרתי חזרה, פניתי לשביל עפר והמשכתי ללכת ישר ופשוט כל הזמן חשבתי.
טעיתי אבל כולם טועים, זה מה שהופך אותנו לאנושיים.
אני לא מושלמת ובחיים לא אהיה ואני בטוחה שאתה לא טלית שכולה תכלת.
אני לא אתן לעוד אנשים להתייחס אלי כמו זבל ולהוריד אותי ולגרום לי להרגיש רע.
אתה יודע, אני לא שומרת לאחרים על מעשיהם, אני יודעת לסלוח ולהמשיך הלאה. אני תמיד אקום בבוקר ואלך קדימה.
פגעתי בך וזה הורג אותי אבל אתה פוגע גם ואני פאקינג בן אדם!
הגיע הזמן להמשיך קדימה ולנתק קשר לגמרי.
בלי כלום, תחסום אותי תמחק אותי לא אכפת לי, אני לא אתן לאחרים להוריד ממה שאני, ממה שאני חושבת על עצמי שהוא גם ככה נמוך.
אני מצטערת שפגעתי בך.
בלי אבל, פשוט מצטערת.

אני הולכת קדימה ולא מביטה לאחור, ככה אני שורדת את היום.
אתגעגע כפי שאני מתגעגעת אלייך כרגע אבל עם הזמן זה יעבור כמו כל דבר.
מהירידה תמיד תהיה עליה והגיע הזמן שאעשה את העלייה שלי.
מסתבר שאני יפה ואף ״סקסית״ (עפ״י מה שחברות שלי התלחששו היום בקורס).

אז, ביי ואני מאחלת לך בהצלחה במטרה שלך, בתחרות שלך ובחיים.
אני באמת מקווה שלא אראה אותך שוב כי אז אני יודעת שכנראה אקפוץ עלייך חחחח (סיום נאום בגישה חיובית 😉)״
שלחתי לו את ההודעה שסוגרת מעגל ביום חמישי בערב.
שישי ושבת הוא לא חסם אותי.
העלתי תמונות שלי, לא יודעת אם אני עדיין באנשי קשר שלו בסנאפצ׳אט, באפליקצייה שהתחילה הכל, אבל החלפתי תמונה בוואטסאפ כדי שיראה שאני עברתי הלאה, למרות שאני מתגעגעת אליו עד כדי כך שהוא בחלומות שלי.
לפני עשר דקות, ראיתי שהוא חסם אותי בוואטסאפ.
גם הוא בדק מתי הפעם האחרונה שהייתי מחוברת.
קשה לנתק קשר אבל זאת התחלה לדבר טוב יותר.

נפגשתי ביום שישי עם ידיד שלי והוא ניסה לנשק איתי. פעם לא הייתי נותנת לנשיקה חשיבות גדולה, אבל כעת, פשוט לא יכולתי לנשק אותו. סובבתי את הראש ונתתי לו מכה ידידותית בכתף.

שהתקופה הזאת רק תעבור ושאני אשרוד אותה!
מה שבטוח, לא אשכח את ״כל הדברים היפים באמת...״