הוא

תיק דפוק

כששמעתי את המנגינה הזאת... קיבלתי השראה לסיטואציה מסויימת... אני אוהבת לקרוא את מה שכתבתי כשמנגינה הזאת מתנגנת ברקע (משהו אישי.... :) ) מקווה שתאהבו.

"אתה רוצה לומר לי שאתה מוכן להתמודד עם כול הפגמים שלי?! נפלת על השכל?!" צעקתי עליו. משתמשת בכול שבריר מכוחי הקטן שנשאר בי.
"אני רוצה אותך! רק אותך! עם כול הפגמים שלך. הם הופכים אותך למי שאת. הם הופכים אותך לאישה שאני אוהב ולא מפסיק לחשוב," הוא לוחש בסוף ואני רק מנידה לשלילה שוב ושוב.
"לא. אני לא אתן לך לחיות עם מישהי שיש לה תיק כמו שלי. זה לא משהו שפשוט יעלם מהעין. זה תמיד יהיה פה. אני לא אהרוס לך את החיים שוב," אמרתי והסתובבתי ללכת עד שיד חזקה אחזה בי ועצרה בי.
"התיק שלך הופך אותך ל... את. אני לא ישן, אני לא אוכל, אני... אני לא מסוגל לשרוד עוד יום אחד בלי להתעורר ליד החיוך הביישן שלך, לעיניים החומות העמוקות האלה שלך, לשפתיים האלה..." הוא מסובב אותי שאני אביט בו. "אל תלכי ממני שוב."
"אני רק מנסה להציל אותך," אני אומרת לתוך עיניו שכל כך התגעגעתי.
"להציל אותי ממה?" הוא מרים גבה עצבנית.
"ממני..." אני לוחש ומשפילה מבט. "אני אהרוס אותך בסוף ואתה תשנא אותי לתמיד. אני לא אוכל לחיות בידיעה שהרסתי אותך ושאתה תשנא אותי." הוא מרים את ראשי עם כף ידו החמימה שהתגעגעתי כל כך. אני עוצמת עיניים ומשחררת את הדמעות על גבי עורו החם.
"הלכת ממני. שברת אותי. אם תלכי ממני שוב עכשיו... תצליחי להרוס אותי אבל לא משנה מה... לשנוא אותך זה הדבר האחרון שאפשרי ביקום הזה," הוא אומר ומבטו חודש אל תוך עיניי.
"אני אהרוס אותך. העבר שלי... הבעיות שלי... לאף אחד לא מגיע לחיות עם זה. זה משהו שרק אני צריכה לקחת עלי. אני לא אתן לך לגמור עם מישהי כמוני," אני נלחמת, אבל לא בו, אלא בשבילו.
"את יודעת מי זאת מישהי כמוך?!" הוא מרים את קולו ומתרחק ממני. מושך בחוזקה את שערו עם אצבעותיו. "את האוויר שלי! את... כשנכנסתי לבר בפעם הראשונה וראיתי אותך... את היית השמש שם. את היית הירח שם. את היית השינוי שהייתי צריך. כשניגשתי אלייך נפנפת אותי... אף אחת לא עשתה זאת מעולם. הייתי עם הרבה נשים ואת לא נתת לי לקבל אותך, לא נתת לי להפוך אותך לבחורה בפאקינג רשימה!" הוא נשום חזק וליבי נעצר. "לא נתת לי לקבל אותך וידעתי... פשוט ידעתי שאני חייב אותך ליידי. רדפתי אחרייך, לא נתתי לך לנשום ועד שפשוט פעם אחת צעקת עלי ברחוב שאם את תסכימי להיפגש איתי לקפה, אני אירגע...? הנהנתי כי נתת לי קצה של חבל ומיד תפסתי אותו. נפגשנו ודברנו והדבר היחיד שהסתכלתי עליו היה על השפתיים האלה שלך... רדפת אותי בלילות, לא נתת לי לישון!" הוא פורק את אשר ליבו ואני כבר ויתרתי מלנגב את דמעותיי.
"יצאתי למועדון פעם אחת והשתכרתי נורא מרוב שרציתי אותך ואת היית כלום! לא היית מוכנה... כבר אז לא היית עוד בחורה ברשימה. התקשרתי אלייך וברגע שהבנת שאני שיכור מיד הגעת כדי לעזור לי. לקחת אותי לביתך והושבת אותי על הספה," הוא מספר ומכווץ את גבותיו בניסיון להיזכר באותו לילה. כל כך רציתי אותו שם אבל לא רציתי להפוך לעוד מספר ברשימה שלו.
"התחננתי שתתני לי לנשק אותך והבטחתי שאני לא אפסיק להילחם עלייך. את פשוט הנדת את ראשך לשלילה ואמרת שאני לא צריך להילחם עלייך, שאני צריך להילחם על עצמי ולהפוך את עצמי לבן אדם טוב יותר. באותו רגע הבנתי שצדקתי בכל השערותיי. את גם יפה חיצונית ואת גם יפה מבפנים. לא מגיע לי אותך אבל אני זבל בן זונה שלא מוכן לוותר. מאותו רגע נכנסת לליבי בלי אפילו הידיעה איך שפתייך ירגישו על שפתיי," הוא התיישב על הרצפה נגד הקיר והצמיד את רגליו אליו.
"הוכחתי את עצמי אלייך ולא אני נישקתי אותך. את נישקת אותי! איבדתי שליטה באותו רגע. רציתי אותך מתחתי, מעלי, לצידי... רציתי אותך בכול דרך שתתני לי. ברחת ממני... נבהלת מעצמך, מהרגשות שלך כלפיי כי... כי את אוהבת אותי," הוא אומר ומבטינו התרוממו כדי להיפגש. עיניי הדומעות פגשו בעיניו הרכות. הוא קם ונעמד מולי שוב. מוריד אלי מבט ושפתיי נפקחות מעט.
"את אוהבת אותי ואני אוהב אותך. את השמש שלי, את הירח שלי, את האוויר שלי ואני לא אוותר על האוויר שלי. אני לא אתן לך להרוס אותי, להרוס אותנו כי את ואני..." הוא מצמיד אותי אליו. "את ואני זה אנחנו. אנחנו צוות וכמו שלך יש עבר ותיק גם לי יש. את פאקינג יודעת את זה. את... כשאמרת לי שאני לא צריך להילחם עלייך... שאני צריך להילחם על עצמי להיות בן אדם טוב יותר... אני צריך אותך. את לא רק האוויר שלי, השמש שלי והירח שלי... את המצפן שלי לדרך הישרה. אני לא בן אדם טוב אבל איתך אני מתקרב לזה יותר מתמיד," הוא חופן את לחי בידו החמימה, אני עוצמת את עיני ומתענגת על עורו החם, משחררת דמעות של געגוע.
"אל תלכי ממני שוב. אל תלכי מאיתנו שוב. התיק שלך שווה את זה והוא אף פעם לא הפריע לי. אני מאוהב בתיק שלך כמו שאני מאוהב בך כי הוא הופך אותך לאת. לבחורה שלי, לאישה שלי, לפאקינג האור שבחיים שלי. שלי!" הוא מסיים מצמיד את שפתי אליו. קול מופתע בוקע ממני ואני נכנעת לו.
הוא אולי זבל בן זונה שלא מוכן לוותר עלי... אבל גם אני זבל בת זונה שמוותרת על הכוח ולא הולכת ממנו שוב.
אני השמש שלו? הוא השמש שלי. הוא בן זונה ששכב עם כול אחת אבל הוא הבן זונה שלי שכעת הוא רק איתי ואני לא חושבת שהוא ייתן לי ללכת ממנו שוב. אף פעם.