פרק 24 - טיסה למקסיקו

718 54 6
                                    

"מה? איך?" ליליאן דחפה את כולם ממנה והתקרבה אל מר סיימון כל כך קרוב, שלרגע ריי ואנדרו חשבו שהיא עומדת להכות אותו.

"זה לא היה קל," מר סיימון נאנח, "אבל הבת שלך לוחמת, גברת וואייט." הוא אמר וגרם לפרץ נוסף של דמעות להתחיל לזלוג מעיניה של ליליאן, אך הפעם אלה היו דמעות שמחה.

"ד"ר..." היא חיבקה אותו, טומנת את ראשה בכתפו. מר סיימון הניח יד תומכת על גבה ונראה שהוא מובך מעט מהסיטואציה, אך היה חייב להבין את האם שהרגע קיבלה את ילדתה חזרה. בדיוק כמוהו. והילדה הזו חיכתה לו עכשיו יחד עם אשתו שייקח אותה מבית החולים הביתה, סוף סוף הביתה. מבלי לחשוב יותר מדי, ריי חייג את מספרו של ליאם, מתרגש להודיע לו את הבשורה המשמחת. אחרי שהאחות דיברה איתם, הוא המשיך לבהות ארוכות בדלת ואז נעלם. ריי ידע שהוא צריך את הזמן להיות לבדו ונתן לו ללכת.

"נו כבר..." ריי מלמל כשהגיע למענה הקולי.

-----

הטלפון הנייד של ליאם צלצל ללא הפסקה מהמושב האחורי של רכבו, אך הוא אפילו לא טרח לענות. השעה הייתה ארבע לפנות בוקר והוא פשוט נסע בכבישים הריקים מבלי לדעת אפילו לאן פניו מועדות, כל מה שהוא רצה היה להיעלם באוויר הקר של הלילה. דמעות החלו לטפטף מעיניו כשנזכר בהודעת האחות על מותה של רוז. הוא נאחז בחוזקה בהגה ונשך את שפתו, מנסה לעצור את הדמעות שהסתירו את הכביש. משלא הצליח, עצר את הרכב בחריקת גלגלים בשולי הכביש, מטה את ראשו אחורנית. עבר עליו כל כך הרבה בכל כך מעט ימים. הוא אף פעם לא האמין באהבה ממבט ראשון, אך כשבסופו של דבר מצא אותה, הוא איבד אותה כמעט מיד והכאב היה קשה מנשוא. הדמעות החלו להתערבב בזעם והוא ניסה להרגיע את עצמו בכך שנשם נשימות עמוקות עד שראשו הסתחרר. הזעם הביא יחד איתו תחושת נקם שהחלה להזדחל לליבו אט אט, גורמת לעיניו לבעור משנאה.

הוא התניע את האוטו במחשבה על כך שהוא הולך לתפוס את כל מי שאחראי לזה. כולם הולכים לשלם.

-----

"מה אתה עושה?" ליליאן התעניינה בהתעסקות היתרה של ריי בטלפון שלו.

"מתקשר לליאם." הוא הרים אלייה את מבטו.

"ליאם?" היא שאלה.

"השוטר שהיה כאן." ריי החזיר את עיניו למסך, שוב מחייג למספרו של ליאם.

"הוא החבר שלה?" היא התעניינה. ריי חשב כמה רגעים ותהה אם כך הדבר ואז לבסוף הנהן בהיסוס. "מוזר, תמיד חשבתי שבסוף אתם תהיו יחד." היא משכה בכתפייה וגרמה לריי לצחקק מעט.

"אתה מקנא, נכון?" לפתע היא הוסיפה, מפתיעה אותו. "אני? למה שאקנא?" הוא קימט את מצחו.

"כי תמיד ידעתי שאתה מחבב את הבת שלי." היא חייכה חיוך נעים. "אני לא צודקת?" היא המשיכה כשנתקלה בשתיקה מצדו של ריי.

היהלום האדום - Red DiamondWhere stories live. Discover now