Protection ○ M.yg

1

זה היה יום חמישי בערב. 

חזרתי תשושה מהעבודה. זורקת את גופי הקטן אל הספה, ומכופפת אותו אל עבר השולחן הנמוך, ולוקחת בחוסר כוחות את השלט ולוחצת על הכפתור הדלקה.

הדבר היחידי שחשקתי באותו רגע היה רק לשכב על הספה ברוגע, ולצפות בשקט בתוכנית אקראית.

עשר דקות לאחר מכן, מישהו נעמד מול המסך של הטלוויזיה, חוסם את חצי המסך הטלוויזיה ובכך מפריע לי להמשיך בצפייה.

הרמתי את ראשי בעצלנות כדי לראות מי זה היה.

זה היה לא מאחר מאבי.

'דיאנה אנחנו צריכים לדבר' הוא אמר בקולו העבה וחד. התבוננתי בו, ופלטתי אנחה כבדה מפי,  וחושבת  לעצמי, אם זה באמת חייב לקרות עכשיו.

'בואי למשרדי.' הוא זרק בלי הרבה לפרט, ועוזב את החדר ומצפה שאבוא אחריו.

'אוקיי.'  מלמלתי בלית ברירה, וכבר יניחשתי שלא אוכל להתחמק מהשיחה.

הלכתי בעקבותיו, שוקעת אל תוך המחשבות, מה כה דחוף לו לדבר איתי.

נכנסו אל משרדו הגדול, ושם אני פוגשת בדמות נוספת שנמצאת שם ומבינה שאנחנו לא לבד.

אותו בחור ישב באחד מהכסאות העור שנמצאו אצל אבי במשרד כאשר הוא לבוש בחליפת טוקסידו.  בדיוק כמו אחד השומרים של אבא שלי .

ברגע שרגלנו דרכה במשרד הוא נעמד בזריזות  ובירך את שנינו.

הסתכלתי על אבי במבט מבולבל , לא מבינה למה אני צריכה להיות כאן יחד עם השומר ראש שלו.

'מה קרה , אבא?' שאלתי בחוסר סבלנות כששילבתי את ידי, נשענת על הדלת החומה.

'בואי נשב ונדבר.' הוא סינן וסימן לי עם עיניו להתיישב כשהוא מתקדם אל כסאו, ומתיישב גם הוא במסתוריות.

נאנחתי ועשיתי כדבריו. התיישבתי על אחד הכסאות , מניחה את ידי על השולחן ומביטה בשניהם בקוצר רוח.

הוא העיף מבט קצר אל אותו בחור שהבעתו הייתה רצינית לאורך כל הזמן הקצר שאני נמצאת בחדר. 

'כפי שאת יודעת אני עושה כל מיני עסקאות חשובות מאוד, וישנם פעמים שבהם אנשים שלא כל כך מרוצים מהתוצאות ומנסים בכל דרך אפשרית להתנקם.' הוא דיבר כשהוא לא מסיר את מבטו ממני ויכולתי להבחין את האופן שבה הוא דיבר שהעניין הוא רציני ובאיזשהיא דרך אני קשורה אליה.