Protection ○ M.yg

14

  בזמן שהייתי אצלו הפלאפון שלי לא הפסיק לצלצל .אלו היו הוריי שהמשיכו לצלצל ולשלוח הודעות בלי הפסקה,לא הייתי מוכנה עדיין להתמודד איתם לכן לא עניתי להם .

עדכנתי את ג'ין שיונגי נרדם ושאני אצלו בנתיים .

עברו בערך חמש שעות שאני אצלו בבית והוא עדין ישן ,בזמן הזה צפיתי בטלוויזיה .

לבסוף,לקחתי את הפלאפון שלי והסתכלתי על הודעה שקיבלתי מאחי

'מתי את מתכוונת לחזור ? ההורים משתגעים פה'

'אתה איתם עכשיו ?' שאלתי אותו

'כן,הם התחילו לצלצל אליי וביקשו שאגיע במהרה.דיאנה אני באמת לא יודע מה הולך בינכם אבל כמה זמן חשבת להסתיר את זה? '

'אני לא יודעת מה ההורים סיפרו לך אבל זה ממש לא ככה. אבא לא היה מוכן אפילו להקשיב .הכל פשוט יצא מפרופורציות'

'אז תספרי לי את האמת'

בדיוק שהתכוונתי לסמס לו בחזרה,איימי התקשרה אליי.

'דיאניי מה קורה ?' איימי שאלה כשקולה היה שמח ונרגש.

'הכל זוועה ' עניתי נאנחת .

'מה למה ?' היא שאלה כשקולה התחלף למודאג.

התחלתי לספר לה את כל מה שקרה אתמול בערב ,בהתחלה היא לא הצליחה להבין והתחלתי לספר על יונגי ככה היא אולי תצליח להבין יותר .

'אלוהים דיאנה..איך לא סיפרת לי על זה קודם ?' היא שאלה בקולה היה נשמע שהיא המומה ופגועה מעט.

'אני מצטערת ,איימי .לא מצאתי זמן מתאים .' עניתי לה .

'הבחור ששלח לך את המכתב איך הוא יודע עלייך כל כך הרבה דברים ?' היא שאלה מבועתת.

'אין לי מושג ..' עניתי מותשת .ואז התחלתי לחשוב יותר על המכתב ואולי יכולות להיות בהן טביעות אצבע .

'איימי' קראתי בשמה ,'אני צריכה שתעשי לי טובה ' מקווה שהיא תהיה מוכנה לעשות את זה בשבילי .'אני צריכה שתסעי לבית שלי ותקחי את המכתב ותלכי לתחנה ותבדקי אם יש בזה טביעות אצבע או משהו ' אמרתי לה במהירות וחיכיתי למענה .