30

218 31 4
                                    



'אמרתי לך שבסוף איכשהוא אני אגרום לך לסבול' קולו הדהד בראשי,

תפסתי חזק בראשי מנסה לגרום לקול הזה להפסק,הוצאתי צעקה מפי .


'איך זה מרגיש שהוא לא זוכר אותך ?' הוא אמר כשהוא מתבונן בי במבט מרוצה ועם חיוך רחב.

'איך זה מרגיש לאבד את האדם שאת אוהבת ?' הוא המשיך לשאול .

'איךךך?' הוא צרח חזק ועיניו התרחבו ונראו כאילו עמדו לצאת ממקומם ,ורידיו מצווארו בלטו ,כשהוא עמד כמה מטרים ממני מנסה להתקרב אליי כשהשוטרים אוחזים בו חזק כדי למנוע ממנו לתקוף אותי.

הבטתי בו להוטה מכעס,נושכת בחוזקה את שפתי ומונעת מעצמי להישבר מולו.

'אין לך מושג כמה אני עכשיו שמח לראות אותך סובלת' הוא דיבר כמו פסיכופט,

'בבקשה תשתיקו אותו' מלמלתי בקול שקט ומאופק,לא מוכנה יותר לראות אותו מולי.

הוא המשיך לדבר ללא הפסקה ,וכבר הפסקתי לחשוב על מעשיי.

לא היה לי אכפת מהשלכות,פשוט הזנקתי את עצמי עליו ,מרביצה בו בכל כוחי,רק כדי שיסתום את פיו.

אנשי אבטחה תפסו אותי ומשכו אותי בכל הכוח ממנו ,תפסו אותי מידיי ואפילו הרימו אותי כדי שאעזוב אותו.

כאוס השתולל שם.

איבדתי את כל עשתונותיי ברגע אחד,פניו גרמו לי לסלידה,רציתי להרוג אותו במקום.

משום מקום הוא הגיע,יוצא מתוך כל הקהל ששרר שם.

עצרתי כל מה שעשיתי באותו רגע,והסתכלתי עליו עם עיינים רחבות.

הוא התבונן בי במבט חודר,ניסיתי לקרוא את הבעתו אך לא הצלחתי.

היה משהו מוזר בעיינים שלו,לא הייתי רגילה לצורה שהוא הביט בי.

הרגשתי ריקנות ממבטו,כמו סכין שחדר עמוק לליבי וחורר אותו .

הוא פתח את פיו כדי להגיד משהו אך עצר את עצמו,הוא הסיט את מבטו ממני אל רון,שחיוך התפרס בפניו,נהנה מכל רגע.

אנשי אבטחה ניסו לקחת אותי משם אך עצרתי בעדם,לא מסירה את מבטי ממנו.

הרבה זמן חיכיתי לרגע אבל לא חשבתי שאני אתחרט .

'עכשיו אני רק מישהי שהכניסה אותך עמוק אל החרא' מלמלתי לעצמי,מבלי ששמתי לב הדמעות יצאו מעצמם,מרגישה את טעמם המר בפי.

'העיקר שאתה בסדר עכשיו,כן.

אני יכולה להיות רגועה,נכון ?

Protection ○ M.ygWhere stories live. Discover now