Protection ○ M.yg

33

כעבור שנה-

התבוננתי אל ערכת הריון שקניתי ,מחזיקה את המקל שבו הופיעה התשובה .

האם גדל בתוכי יצור קטן וזעיר ?

עיני המשיכו לבהות באותה בדיקה,הדמעות המשיכו לזלוג מעצמן,הרגשתי אבודה ובעיקר טיפשה.

איך יכולתי להגיע למצב כזה?

עיני נשברות ברגע שראו את התשובה.

אותה בדיקה הראתה את שתי הקווים שלא הפסיקו למלא את הבטן שלי בפחדים ובחרטה.

מה עשיתי ?

'תפתחי את הדלת' קול בקע מעבר הדלת של השירותים ומלוות בדפיקות שלא הפסיקו .

'קדימה דיאנה' הוא המשיך לומר,וכל מה שחשבתי היה איך אניי הולכת לספר לו על זה ?

שאני עדיין לא שכחתי אותו ?

שהוא עדיין נמצא במחשבותיי?

שאני עדיין אוהבת אותו ?

ויותר מכל שהייתי רוצה שהילד הזה יהיה שלו .

קמתי מהרצפה הקרה כשאני מנגבת את הדמעות ומנסה לא להשאיר שום סימן לזה שבכיתי.

לוקחת נשימה עמוקה ושמה על פני את החיוך המזויף שנהגתי להשתמש בו .

פתחתי את הדלת ,והדבר הראשון שראיתי היה אותו .

עומד מחוץ ומביט בי בציפייה ובמתח,'נו ,אל תעשי לי את זה' הוא אמר בלחץ.

'תגידי שזה חיובי בבקשה' הוא הוסיף בקול מתחנן והרגשתי שסכין ננעצה בליבי כשהוא אמר את הדברים הללו.

לא רציתי להכאיב לו . לא הגיע לו .

הוא היה טוב אליי כל הזמן הזה,

ואני באמת ניסיתי להתאהב בו.

העלתי חיוך שחשף את התשובה,הוא משך אותי לזרעותיו וחיבק אותי בהמון אהבה שלא הגיעה לי.