"ספיידר מן"
"הענק הירוק!"
"סופר-מן!" הקריאה הנרגשת של הילד הקטן נקטעה בצעקת "היי, אני רציתי לומר את זה!" מצידה השני של הכיתה.
"טוב, אני אמרתי את זה" הילד השיב בגאווה.
"אני אמרתי את זה" חיקה הילד הנעלב את דבריו של הילד הגאוותן, שמאוחר יותר בחייו יהפוך לשחקן רוגבי גאוותן שמשום מה כל הבנות יתאהבו בו, למרות שבאמת - אין בו שום דבר לאהוב.
"המורה, הוא מחקה אותי!" הילד אמר את שמו של הילד המקניט, ולא "הוא". האמת היא שאני פשוט לא זוכרת את שמותיהם. זה לא משנה עכשיו.
"חייל" קולי נשמע קטן וחלוש בין כל ההמולה שיצרו שני הילדים בחדר 351, הידוע בשבילי ובשביל כל אותם ילדים שישבו בתוכו ככיתה ב' בבית הספר הציבורי ברחוב 89.
"מה אמרת, גריי?" המורה, שגם את שמה לא זכרתי, שאלה.
"אמרתי, שהמילה "גיבור" מייצגת אצלי חייל" עניתי בשקט. יכול להיות שזו תשובה רצינית, או עצובה מידי בשביל ילדה בכיתה ב' שמעולם לא הבינה את המושג "מלחמה".
"את יכולה, אמ, להסביר בבקשה?" האם אי פעם זכרתי את שמה של המורה הזאת?
"אה," היססתי. שיחקתי בשרוולי החולצה של אבי, שהייתה גדולה עליי לפחות בשבע מידות.
"לא" קמתי ממקומי וברחתי מהכיתה. התחבאתי בארון הציוד בקומה השלישית וניסיתי לעצור את הדמעות.
"נו," כעסתי על עצמי, "תפסיקי לבכות!" באותה שנייה בדיוק, ברגע שהכי לא רציתי לראות אותו, הארי תומפסון נכנס לארון הציוד.
באותה תקופה, הארי היה הילד שכל הזמן הסתכלתי וחשבתי עליו, אך לא העזתי להודות שהייתי מאוהבת בו. בקיצור, הוא היה האהבה הראשונה שלי, אם אחת כזאת בכיתה ב' נחשבת לאהבה. כעבור כמה שנים, הוא היה הנשיקה הראשונה שלי, והפרידה הכואבת הראשונה שלי.
"היי גריי" הארי אמר במבוכה.
"היי," אמרתי, בתוספת חיוך מגושם. "למה באת?"
"סתם," הארי משך בכתפיו. "טוב, ביי" אמר במהירות והסתלק חזרה לכיתה. בזמן ההוא לא ידעתי את זה, אבל מאוחר יותר גיליתי שהוא בא כי רצה לבדוק מה שלומי.
מעניין מה קורה איתו היום.
כמה זמן לא פרסמתי משהו.
טוב לחזור😊
בכל מקרה, מאוד מאוד מקווה שתאהבו את הסיפור הזה, השקעתי הרבה מחשבה וזמן בכתיבה שלו ועד עכשיו אני מאוד אוהבת לכתוב אותו ואני מקווה שתהנו לקרוא אותו כמו שכיף לי לכתוב אותו❤
אני יודעת שכרגע התקציר והסיפור עצמו בטח לא כל כך מתחברים לכן, אבל זה רק הפרולוג ולאט לאט דברים יהיו יותר ויותר ברורים.
אני יודעת שכבר התחלתי לפרסם את הסיפור הזה לפני הרבה זמן, אבל עכשיו הוא שלם ואני מפרסמת אותו בלב שלם, וממש מקווה שתאהבו אותו. מבטיחה לא לאכזב😘😉
YOU ARE READING
Cold Blooded
Teen Fiction"את יודעת שאני קורא אותך כמו ספר פתוח" הם הגיעו לכוכב וקראו לו 'כדור הארץ 2', במחשבה שיוכלו להתחיל חיים חדשים. הם התיישבו שם, החלו לשגשג ולבנות ערים, אבל לא כל כוכב הוא בהכרח כוכב נטוש. בני האדם הרסו את כדור הארץ, וכשהגיעו לכוכב החדש חיכה להם גזע הא...
