"אל תמכרי לו את הבית" וין קובע בהחלטיות.
"וין, זה יכול לממן את כל הטיפולים של טיי"
"זה כסף מלוכלך"
"זה יכול לדאוג להבראה של טיי, ובית אם תרצה. אפילו שניים" אני מתעקשת למרות שבתוכי איני בטוחה אם אני יכולה למכור להארי את הבית.
"גריי, עם כמה שאני שמח שאת חושבת על העתיד שלנו ביחד," וין מצביע על שנינו ועל טיי ואני מסמיקה, "אני לא רוצה ולא צריך שהחיים שלי ימומנו על ידי השרץ הזה יותר" וין עומד מולי ואני צריכה להרים את ראשי בכדי להסתכל על פניו.
"אני מבינה אותך, גם אני לא ממש ממהרת לתת לתאגיד הזה להרוס את הבית שלי אבל אם אני לא אתן לו.. זה עלול להרוס אותך" אני נאנחת וקמה אל וין. אני מעבירה את ידיי במעלה חזו ואל עורפו. וין מצמיד אותי אליו בתפיסה במותניי ועוטף אותי בחיבוקו.
"טיי צריך את הכסף הזה" אני אומרת בשקט. "מתישהו הוא יצטרך להשתחרר, החשבון יהיה עצום ואנחנו לא נוכל לשלם על זה. לפני זה תומקוי הייתה עושה את זה אבל..."
"אנחנו נמצא דרך" וין נושק לראשי ומניח עליו את שלו. "אני אמצא עבודה חדשה, גם את אני מקווה, וטיי יעבור את זה בריא ושלם."
"אני אעשה הכל בשביל שזה יקרה" אני אומרת ונושקת לחזהו של וין.
"וין?" קולו הישנוני של טיי נשמע לפתע. "גריי? למה אתם עצובים?"
"אנחנו לא עצובים, קטנצ'יק" וין מוריד את ידיו ממותניי וכורך יד אחת סביב כתפי. אנחנו עומדים ומסתכלים על טיי המבולבל בוחן את סביבתו.
"מה יש לך שם, טיי?" אני שואלת ונדה בראשי אל מר דובי.
טיי מוריד את מבטו לחיקו וברגע שהוא שם לב לדובון עיניו נפערות לשתי צלחות. "מר דוב-דוב?" הוא שואל בתמיהה ואני נבהלת לרגע בגלל הדמיון בין השם שאני נתתי לפוחלץ לבין השם שטיי אמר כרגע.
"לא, טיי," וין צוחק. "זה מר דובי. הוא היה של גריי פעם, ועכשיו הוא שלך".
"אה," טיי נראה מאוכזב. הוא שומט את הדובי לרגע, ואז הוא מושיט אותו אליי. "הנה, הוא עדיין שלך".
אני צוחקת בשקט, "טיי, אתה לא צריך לתת לי אותו. הבאתי אותו לך" אני אומרת בעודי מתקרבת אליו ומורידה את ידו האוחזת בדובי.
"אני לא צריך אותו" טיי מושך בכתפיו. הוא מתחיל להשתעל, מה שמדאיג אותי מאוד.
"טוב," אני אומרת ללא ברירה. שיעולו של טיי מחריף ואני ו-וין מסתכלים עליו בדאגה. אני מרגישה כאילו אני שוב לצד מיטתה של אמי הגוססת.
"גריי," וין מסתכל עליי בדאגה כשהשיעול אינו מפסיק, "תקראי לרופא". אני מהנהנת במהירות ויוצאת מהחדר בריצה.
YOU ARE READING
Cold Blooded
Roman pour Adolescents"את יודעת שאני קורא אותך כמו ספר פתוח" הם הגיעו לכוכב וקראו לו 'כדור הארץ 2', במחשבה שיוכלו להתחיל חיים חדשים. הם התיישבו שם, החלו לשגשג ולבנות ערים, אבל לא כל כוכב הוא בהכרח כוכב נטוש. בני האדם הרסו את כדור הארץ, וכשהגיעו לכוכב החדש חיכה להם גזע הא...