רוח קרה נושבת על פניי ופורעת את שיערי. הבניין הגבוה בו הארי גר מתנשא מעליי, מקטין אותי לעומתו.
"לפני שאת הולכת," כבר בין-ערביים, והשמש ששקעה כמעט עד הסוף מטילה את אורה האחרון על ידו של וין והמכשיר הקטן שהוא מחזיק.
"מה זה?" אני שואלת בסקרנות.
"זה מכשיר קשר" וין אומר ונותן לי את המכשיר הקטן. אני נוטלת את המכשיר בידי ונזהרת לא למחוץ אותו. הוא קטן יותר מזבוב.
"באמת וין?" אני שואלת ומגלגלת את עיני.
"אף פעם אי אפשר להיות יותר מידי בטוח" וין אומר ברוגע ומכניס אל אוזני את מכשיר הקשר.
"נכון, אבל אתה" אני תוקעת את אצבעי בחזהו של וין, "סתם פרנואיד".
"אני אף פעם לא פרנואיד בלי סיבה" וין מישיר את מבטו אליי ובטני גועשת. אם וין לחוץ, זה אומר שגם אני צריכה להיות? הוא כל כך רגוע ואדיש בדרך כלל.
אני מתקרבת אליו וכורכת את ידיי סביב צווארו, עבודה קשה בהתחשב בכך ש-וין הרבה יותר גבוה ממני.
"אל תדאג," אני מדביקה נשיקה קטנה על שפתיו. "אני אחזור בחתיכה אחת".
וין מסתכל עליי במשך כמה רגעים, ומנשק אותי על המצח. אני מחייכת ומתחילה ללכת.
"אולי" אני קוראת בצחוק ואחרי שניה שומעת קול באוזני: "חסר לך". מכשיר הקשר עובד.
אני ניגשת אל דלת הכניסה ולוחצת על הכפתור שלידו כתוב ארבעים וארבע.
"מי זה?" קולו של הארי נשמע מלוח המקשים אחרי כמה שניות.
"אני" אני אומרת בשקט, וכמעט מיד זמזום בוקע מהלוח, מאפשר את פתיחת הדלת.
אני עולה במעלית לקומה העשרים ושתיים, ודופקת על הדלת. הדלת נפתחת ודמותו של הארי מופיעה מולי, מחייכת.
"איפה היית?" הוא אומר בזמן שאני נכנסת לדירתו.
"אני כאן עכשיו" אני אומרת בחיוך לחוץ.
הארי תופס את ידי ומקרב אותי אליו לנשיקה. בינתיים, אני עומדת ומחכה שתיגמר.
"אל תיהני יותר מידי" אני שומעת את קולו של וין באוזני ומחייכת.
כאילו רק חיכה שאחייך, הארי מתרחק ואני מעמידה פנים שעצמתי עיניים כל הזמן הזה. לרגע אני חושדת שהוא גם שמע את דבריו של וין, אך הארי ממשיך כרגיל.
"את רוצה לשתות משהו? לאכול?" הוא שואל והולך למטבח.
"מים" אני אומרת והולכת אחרי הארי. הוא מושיט לי כוס זכוכית גבוהה ואני גומעת את המים הקרים במהירות.
"גריי, את מרגישה טוב?" הארי שואל.
"כן, למה?" אני שואלת בתמימות.
YOU ARE READING
Cold Blooded
Teen Fiction"את יודעת שאני קורא אותך כמו ספר פתוח" הם הגיעו לכוכב וקראו לו 'כדור הארץ 2', במחשבה שיוכלו להתחיל חיים חדשים. הם התיישבו שם, החלו לשגשג ולבנות ערים, אבל לא כל כוכב הוא בהכרח כוכב נטוש. בני האדם הרסו את כדור הארץ, וכשהגיעו לכוכב החדש חיכה להם גזע הא...
