אני מסתכלת עליו עם פה פתוח. הוא עומד במקום קפוא.
"תגידי את זה. אני מהיר." הוא אומר מסתובב סביבי במהירות עד שאני בכלל לא רואה אותו זז וקצת קשה לקלוט שזה זה. "אני חזק." הוא אומר מרים את כל הלוקרים ביד אחת. יש לו מזל שאנחנו לבד. "יש לי שמיעה טובה." הוא אומר. "יש לי ניבים." הוא אומר חושף אותם שוב. "אני צייד." הוא אומר. "ערפד." אני אומרת מתקנת אותו.
"את לא מפחדת?" הוא שואל מבולבל.
אני בוחנת את המצב. "לא. אין לי ממה לפחד." אני אומרת עדיין לא מאמינה ממה שקרה הרגע.
אני חשבתי על דברים אחרים לגמרי, לא על זה!
אני מתקרבת אליו צעד, הוא מתרחק בצעד. "מה חשבת שיקרה?" אני שואלת אותו לא מבינה את התגובה שלו. "לא יודע." הוא עונה בקול יותר שקט . "למה דווקא אני?" אני שואלת. יודעת שהוא לא בדיוק מסתובב ומספר לכולם. וגם למה בכלל לגלות לי? . הוא צוחק. "את לא אמורה לקבל את זה ככה." הוא אומר הולך צעד אחורה. "למה?" אני שואלת.
למה בדיוק הוא ציפה?
"כי אני צריך סיבה לא לאהוב אותך.! " אני מסתכלת עליו. הוא אוהב אותי?
בשביל למצוא סיבה צריך רק לבלות איתי יום אחד.
אני לוקחת את התיק ומתקדמת לכיוון היציאה פגועה.
מה הבעיה בלאהוב אותי? למה הוא צריך סיבה שלא? למה הוא עושה הכל בשביל לא לאהוב אותי? כל כך נורא?
הוא מגיע עד אליי אבל אצלו זה בשניות.
"לורל,זה לא מה שאת חושבת.!" הוא אומר.
"פשוט תעזוב אותי." אני אומרת עוקפת אותו. אבל שנייה אחרי זה אני מוצאת את עצמי מולו מסתכלת לו בעיניים והוא מנשק אותי.
אני מופתעת, לא מוכנה בכלל. ויותר מזה נשאבת להרגשה. הנשיקה הייתה אדירה!!!
הוא מצמיד אותי אליו. "אני צריך סיבה לא לאהוב אותך כי קשה שלא. ומסוכן בשביל שנינו הסיפור הזה" הוא אומר ואני מרימה את ראשי להסתכל עליו. והעיניים שלו. אלוהים!!! ואז הוא צוחק. ואני מסתכלת עליו בשאלה.
"אני מרגיש אותך." הוא אומר מסביר אבל אני עדיין מסתכלת עליו בשאלה. "הכוח שלי הוא רגשות. כמו קריאת מחשבות וכאלה." אני מסתכלת עליו מובכת . "אני יכול להפסיק." הוא אומר כשהוא רואה אותי מאדימה רצחחח. הוא מקרב אותי אליו . "חיכיתי לך הרבה זמן." הוא לוחש לי באוזן. "למה דווקא אני?" אני שואלת לא מבינה. למה אני?
"כי אני רוצה אותך. כי מהיום הראשון שראיתי אותך אני לא מפסיק לחשוב עלייך. כי אני מרגיש כשאני איתך." הוא אומר ואני מושכת אותו אליי לנשיקה. "לא אכפת לי מה אתה, אני רוצה אותך" אני אומרת והוא מחייך כשאני נשענת על הלוקר . הריח שלו ממכר, הכול בו ממכר. "אז מה יהיה מעכשיו?" הוא שואל ואני מסתכלת לו בעיניים. "מה יהיה?" אני שואלת בוחנת אותו. כול פעם מחדש נתקעת על העיניים שלו.
הוא שם יד על הלוקר ומתקרב אליי עם גופו.
"מה שתרצי יקרה." הוא אומר. "אמרתי לך מה אני רוצה." הוא צוחק מובך. "אמרתי לך גם." הוא אומר ואני מושכת אותו לעוד נשיקה והוא מופתע וכמעט נופל עליי. "אני מתחיל לאהוב את זה." הוא אומר ושנינו צוחקים. ולא מצליחים להישאר רחוקים אחד מהשני.
אז עוד נשיקה. ועוד אחת.
........................................................
הם רודפים אחריי ואני רצה, רצה הרחק. ואני נופלת. ואז העיניים האלה..
"בבקשה, תעזבו אותי." אני מתחננת. ואני מרגישה מישהו מושך אותי בשיערות. "אני בחיים לא אעזוב אותך. את שלי!" הוא אומר ואני מסובבת את פני לראות אותו. "אבא? בבקשה." אני אומרת מתחננת. ואז הוא מתקרב צוחק לי מול הפנים והעיניים האלה.
כמה דמעות זולגות לי.
"אבא. בבקשה." אני מבקשת על הברכיים כשהוא תופס בשיערי. הוא מחייך לי מול הפרצוף מעיף לי בוקס שמעיף אותה אחורה לאספלט ואני שומעת את הראש שלי מתנפץ ואז העיניים האלה כמו דבורות עפות אליי ואז אני מתעוררת צורחת ומיוזעת.
אני מתחילה לבכות.
הוא מחבק אותי. "ששש. זה רק חלום, רק חלום." הוא אומר. ואני מחבקת אותו חזק. "אני לא יכולה יותר, פשוט לא יכולה." אני אומרת. הוא מנגב את הדמעות שלי. "היי, זה רק חלום." הוא אומר. "אבל זה הורג אותי."
אחרי כמה דקות המצב כבר נראה שונה לגמרי. הוא שוכב לידי על המיטה ושנינו משלבים ידיים. "אייך נכנסת לכאן?" אני שואלת פתאום. "מהחלון." הוא אומר בפשטות. "מה אתה משוגע?!" אני אומרת מסתובבת אליו. "ששש. אמא שלך ישנה" הוא אומר ואני צוחקת בשקט. "אז אתה בטח מת מעייפות." אני אומרת והוא מחייך ואני מרגישה את הזיפים שלו על הלחיים שלי. "מה? מה זה היה עכשיו?" אני שואלת. "ערפדים לא ישנים." הוא אומר. "בכלל?" אני שואלת. "בכלל." אני על צד גופי מסתכלת עליו וגם הוא. "אז מה אתה עושה כשכולם ישנים?" אני שואלת בלחש.
"הרבה. למשל עכשיו אני כאן." הוא אומר ואני חושבת על חיים ללא שינה.
האמת אני אוהבת שיש את השינה כי זה נותן לך הזדמנות להתחיל יום חדש ומוזר לי לחשוב שאין לו דבר כזה.
"אבל עכשיו את צריכה ללכת לישון." הוא אומר. "אני מפחדת." אני אומרת בלחש. הוא נוגע בסנטר שלי גורם לי להסתכל עליו. על העיניים שלו. "אני כאן. אני נשאר כאן לשמור עלייך. את לא צריכה לפחד עוד." הוא אומר. "מבטיח?" "מבטיח." אז אני מסתובבת לצד הנגדי והוא עוטף אותי בחיבוק.
אז בשביל להרדם אני חושבת עליו ועל מחר. היום החדש בשבילנו.
YOU ARE READING
Our Secret
Vampirבהתחלה: אני רצה. אני רצה לא כי אני רוצה אלא כי זה מה שאני פשוט עושה, רצה. ואז בבום הוא מופיע מטושטש ולא ברור. אני קמה צורחת ומזיעה. לנשום עמוק, זה רק חלום אני אומרת לעצמי אבל זה כבר אותו חלום במשך חודש! ובשבילי זה כבר יותר מסתם חלום. אני נושמ...
