פרק 15-
התעוררתי. עדיין נמצאת במקום הלא נוח הזה. מאז ומתמיד שנאתי בתי חולים, כל הניתוחים, והזריקות תמיד הלחיצו אותי. האחות נכנסה ובידה מגש אוכל. המגש אוכל היה דליל. מעט מרק, לחם קל, ביצה קשה, וגבינה. אני לא אומר שהאוכל הזה היה מגרה, אך הייתי כל כך רעבה שזה לא הפריע לי. היא הניחה לי את המגש על השולחן ויצאה, התחלתי לנגוס בלחם מעט והתענגתי על כל ביס קטנטן ממנו. לאחר כ15 דקות סיימתי את האוכל. האחות הגיעה אספה את המגש והלכה. ישבתי על מיטת בית החולים, מהרהרת. מעניין מה עם אבא או מה עם אליוט, מעניין איפה הם. המחשבות שלי נקטעו ברגע שהדלת נפתחה ואמט הופיע בפתח. "אני רואה שמישהי פה מחלימה בקצב מעולה" אמט אמר לי. וחייכתי אליו הוא התקרב וישב על המיטה, מאוד קרוב אליי. "התגעגעתי אלייך את יודעת?" "את תגידי לי שזה אסור, אבל אני באמת לא מסוגל יותר" לא מסוגל יותר? מה זה אמור להביע? "מה זאת אומרת לא מסוגל יותר?" אך פתאום הרגשתי חמימות על שפתיי. אלה היו השפתיים של אמט. השפתיים שאלייהם כל כך השתוקקתי, אני אוהבת אותו. אין לי ספק בכך. התנתקנו מן הנשיקה והסתכלנו אחד על השנייה, "אני אוהב אותך". אמט אמר לי פתאום. פחדתי. פחדתי לומר לי את זה בחזרה מכיוון שלא ידעתי איך סבסטיאן יקבל את זה. "אני יודע שאת מפחדת מכך, אני יודע שאת אוהבת אותי בחזרה אבל את מפחדת ממה שסבסטיאן עלול לעשות. אבל זה לא מעניין אותי אמילי, בזמן שאת עזבת את הבית כאב לי. לא רציתי שתלכי אך זאת הייתה החלטה שלך. ולא יכולתי לעצור אותך. אבל, ברגע שראיתי אותך שוכבת כאן. על המיטה הזאת. את לא יכולה להבין מה זה עשה לי. נשברתי, פחדתי שלא תחזיקי מעמד. פחדתי שתשאירי אותי כאן בלעדייך. אבל הנה, את חיה ובריאה. ועכשיו שניתנה לי ההזדמנות הזאת אני לא אפספס אותה. לכן, אני אוהב אותך אמילי. אוהב אותך כל כך" אמט אמר לי את זה. ולא ידעתי איך לעקל את זה, אני חושבת שמעולם לא אהבתי מישהו כמו שאני אוהבת אותו. "אני אוהבת אותך" המילים יצאו מפי כאילו זה לא בשליטתי. "אני אוהבת אותך כל כך אמט. אבל מה נגיד לסבסטיאן? איך נגיד לו את זה?" "אל תדאגי לגביו לבנתיים נשמור על כך בסוד. אך יגיע היום ונצטרך לספר לו" מהיום הזה אני מאוד חוששת. אמט התקרב וחיבק אותי. הוא חיבק אותי כל כך חזק שפחדתי שאני אשבר לרגע. "אמט, אויר" אמט מיד שיחרר והתנצל. משכתי אותו אליי ונישקתי אותו. "אנחנו כאלה קיטשיים" אמרתי לאמט והתחלנו לצחוק. כן, אז אני ואמט בני זוג רשמי. אך אני מאוד מקווה שכאשר יגיע היום שבו נצטרך לספר לסבסטיאן את האמת עלינו, לא יקרה שום דבר והכול יהיה בסדר. הכול יהיה בסדר נכון?
סליחה על הפרק הקצר. פשוט יש לי מבנים על הראש ואני חייבת ללמוד. אך ממש רציתי להעלות לכן פרק. מצטערת שהוא קיטשי מידי😌❤תגיבו ותצביעו אוהבת אותכן
YOU ARE READING
my brothers best friend
Romance"תסמכי עליי הוא לא ידע מכלום" "לא אמט, אני מפחדת, אם הוא יגלה שנינו נהיה בצרות". אמילי וולברג. בת 16 תלמידה משקיעה, חרוצה, לא שותה, ולא מעשנת. כשאמילי הייתה בת 5 אח שלה, סבסטיאן ברח איתה מביתם. כיום היא גרה בבית עם אחיה הגדול. סבסטיאן אנדרסון. בן 2...
