my brothers best friend

נשיקה מבלבלת

פרק 31-
" סבסטיאן בוא ניכנס לחנות ההיא" גררתי אותו איתי לתוך החנות המפוארת. מאז שאני וסבסטיאן הלכנו מאמט ואווה, הופתעתי לראות שאמט לא התקשר אפילו פעם אחת. זה העליב אותי, אך יותר פגע בי. אני בהחלט לא אתן לו להשפיל אותי ככה מולה, ואני אפילו חושבת על להיפרד ממנו. "דיי נו אמילי אני עייף" סבסטיאן רטן והאמת הבנתי אותו, אנחנו מסתובבים בחוץ כבר 4 שעות ואני מושכת אותו אל תוך כל חנות אפשרית. "אווקי אווקי בוא נחזור" התקדמנו אל עבר בית המלון, לאחר כחצי שעה הגענו. עלינו אל הקומה שלנו וסבסטיאן נכנס אל תוך החדר שלו ואני התקדמתי אל שלי. הוצאתי את הכרטיס ופתחתי את הדלת, ופתאום שמעתי רעשים, נכנסתי יותר ויותר והרעשים נהיו לי יותר ברורים, אלה היו גניחות. הרגשתי את הגוש שעומד לי בגרון כאשר ראיתי את 'המחזה' שקרה מולי, אווה הייתה על אמט והם לא הפסיקו לרגע בכדי להסתכל עליי. מבלי לחשוב יותר מידי לקחתי את רגליי ועפתי משם. לא ידעתי אל מי ללכת כרגע, אני יודעת שאם אני אלך לסבסטיאן רוב הסיכויים שהוא יהרוג אותו, אז חשבתי על מישהו אחר. "תום"? שאלתי אותו מבעד לפלאפון. "אמילי? קרה משהו?" "כן, את..ה יכול בבקשה לצאת החו..צה? אני מחכה לך מחוץ לב..ית מלון" אמרתי לו מבעד לכול הבכי שלי, "כן ברור אל תזוזי אני מגיע" הוא אמר, חיכיתי לו בלובי ולאחר כדקה ראיתי אותו רץ אליי. "אמילי מה קרה?" "אני צריכה שתחבק אותי" אמרתי לו, הרגשתי כל כך מפורקת, כל כך עצובה, וידעתי שתום בטח חושב שאני משוגעת כי אנחנו הרי בקושי מכירים. לפתע הרגשתי את ידיו הגדולות מלופפות סביב גופי הקטן. "בואי החדר שלי נמצא כאן" הוא לקח את ידי והתקדמנו אל חדרו. "את רוצה לשתות משהו?" "לא תודה" תום הלך למטבח ובכל זאת הביא לי לשתות. "את רוצה לספר לי עכשיו מה קרה שאת ככה?" הסתכלתי עליו ופתחתי את פי "החופשה הזאת הייתה אמורה להיות כיפית ומלאה בחוויות, אך החופשה הזאת היא אסון אחד גדול. האקסית שלו פגשה אותו פתאום, והם התחילו להיות קרובים מידי, ואמרתי לו שאני מפחדת שהוא ידחה אותי ויחזור אלייה, אבל הוא גרם לי לחשוב שהוא אוהב אותי ושלא יעזוב אותי אף פעם. אך זה התנפץ ברגע שהגעתי לחדר וראיתי אותו ואת האקסית שלו במיטה" הורדתי את ראשי והרגשתי את הכעס ואת העצב מתערבבים לי בגוף. אני צריכה להכות במשהו. הסתכלתי על תום שהסתכל עליי "אני יכולה להרביץ לך?" שאלתי אותו והרגשתי כל כך דפוקה לרגע. "אם זה מה שישפר לך את המצב רוח" הוא הביט בי משועשע לקחתי את ידיי והתחלתי להכות אותו. כמובן מכות קטנטנות, שנמשכו למכות כואבות. "אח פאק אמילי את חזקה" הוא אמר ושפשף את זרועו הכואבת. "כן אני די טובה" וחייכתי אליו. "תודה" "אין על מה אני שמח שפנית אליי" לאחר עוד כמה שעות שבהם צחקנו, דיברנו ואכלנו התחלתי להרגיש את העייפות מחלחלת בתוכי. "את עייפה?" תום שאל אותי "כן מאוד" ומיד הגיע פיהוק קטנטן ותום צחקק. "את יכולה לישון כאן" ושמחתי על כך. "תודה על הכול תום, באמת" "זה בסדר" הוא חייך והסתכל עליי, הוא החל להתקרב אליי יותר ויותר עד שיכולתי להרגיש את נשימותיו על צווארי. הוא השאיר על צווארי נשיקות קטנטנות שדגדגו אותי מעט, ומבלי התראה מוקדמת הרגשתי את שפתיו על שפתיי. זו הייתה נשיקה שבהחלט העיפה אותי לעננים, הרגשות שלי כל כך התבלבלו מצד אחד הרגשתי מעט רגשות כלפיי תום, אך אמט תמיד יהיה הראשון אצלי, אך רציתי לרגע אחד לשכוח מהכול להירגע ולראות מה יהיה בנינו.