my brothers best friend

העזיבה.

פרק 10-
בתמונה למעלה זה אליוט.

הרגשתי מעט מים על מצחי, אבל חשבתי שזה רק חלום. אך מיד הבנתי שזה לא כאשר הרגשתי את כול כולי רטובה, ביחד עם המצעים והמיטה. הרמתי את ראשי בכדי לראות את מי יש לי לכסח כרגע, אבל זה מיד עבר כאשר ראיתי שזאת אלכס עומדת שם וצוחקת. "אלכס" צרחתי בכול כוחי והייתי בטוחה שכולם שמעו אותי. "ילדונת, התגעגעתי אלייך כל כך". "את חסרה לי כל כך אלכס" אמרתי לה וחיבקתי אותה. "היי אל תהיי עצובה, עם בית כמו שלך אני אבוא לבקר אותך בתדירות גבוהה" צחקתי מעט בקול ולאחר מכן הושבתי אותה על המיטה. "אני צריכה לספר לך כמה דברים אלכס" "קדימה ריכולים זהו שמי השני" "לא אלכס אני רצינית, אני לא מזמן גיליתי שההורים שלי הם בעצם מאפיה". לא עברה שנייה ואני שומעת את אלכס צוחקת. "את לא רצינית אמילי, ההורים שלך? מאפיה? היום זה לא האחד באפריל" "אלכס, אני שמעתי את סבסטיאן מדבר על כך עם אמט. תחשבי לרגע אחד למה כל כך הרבה שומרים? למה לברוח מהבית ברגע אחד? אני אומרת לך משהו לא מריח טוב". הסתכלתי על אלכס שפתאום נראתה לי יותר רצינית, "את צריכה לדבר על כך עם סבסטיאן. את לא יכולה להישאר בחוסר ידיעה כל הזמן, אומנם הוא האח שלך והוא הגדול אך, זאת לא סיבה ולא תירוץ בכדי לא לספר לך מה באמת מסתתר מאחורי הדברים המוזרים האלה". אלכס הציעה לי והאמת? אמרתי לעצמי שהיום? אני אלך ואשאל את סבסטיאן. הוא יהיה חייב לענות לי. לאחר כמה שעות של דיבורים עם אלכס, שכללו את זה שאמט נישק אותי, וכמובן זו אלכס. היא התלהבה כל כך מזה. אך לבסוף אלכס נאלצה ללכת. הגיעה הערב, והחלטתי לצאת מעט מהחדר ולרדת למטה. ירדתי במדרגות ופגשתי באמט וסבסטיאן מדברים אך, ברגע שהם ראו אותי הם השתתקו.
"למה הפסקתם לדבר? כי אתם לא רוצים שאדע עוד משהו מהסודות שלכם"? ברגע שאמרתי את זה סבסטיאן ואמט הרימו את ראשם. "מה זאת אומרת 'שאדע עוד משהו מהסודות שלכם'? מה את יודעת אמילי"? לפתע שתייהם נעמדו מולי, "השיחה הזאת לא עומדת להיפתח כאן, אבל לי נמאס שאתה מסתיר ממני כל כך הרבה ואני מביאה לך זמן, אני הבאתי לך כל כך הרבה זמן בכדי לספר לי את הכול. אך, לא נראה שזה עומד לקרות בזמן האחרון, אז הנה המצב סבסטיאן כי לי נמאס ממשחקים ומהמשפט 'זה הכול בשבילך אמילי'. או שאתה מספר לי הכול ברגע זה, או שאני עוזבת את הבית הזה, ואני לא צוחקת בנוגע לזה". סבסטיאן פתאום הפך להיות דומם, קפוא. אמט לעומתו היה נראה מעט בשוק אך, ראיתי שהוא לא מאמין שאני אעשה זאת. "אמילי בואי לא נעשה מעשים פזיזים מידי" סבסטיאן שהיה נראה מעט מפוחד אמר לי. "אז תספר לי" "אני לא אספר לך שום דבר אמילי, לא כרגע". האמת? לא הופתעתי שסבסטיאן לא יספר לי. "אני רוצה לצאת מהבית". "לא אמילי את לא.." סבסטיאן לא הספיק לדבר "סבסטיאן אני לא אבקש שוב תגיד לשומרים לתת לי רשות לצאת מהבית". "ולאן תלכי אמילי"?  "לא בעיה שלך". לאחר היסוסים רבים מצידו, סבסטיאן החליט להורות על השומרים לתת לי לעבור. יצאתי משטח הבית ופשוט הלכתי.  לאחר כמה זמן שאני רק הולכת, אני מבחינה ברכב שעוקב אחריי. אני ממשיכה ללכת רק בהליכה יותר מהירה, אך המכונית ממשיכה לעקוב אחריי. התחלתי להגביר את הקצב, עד שפתאום יד משכה אותי משום מקום. "לאן את הולכת ככה לבד"? שמעתי קול מוכר. הסתובבתי לאחור פוגשת באליוט. "אליוט מה אתה עושה פה"? "הסתובבתי עם האוטו ופתאום ראיתי אותך, וחשבתי שזו לא את לכן עקבתי אחרייך ובסוף התברר שזאת את". התחלתי לצחוק מההסבר הדבילי שלו. "כן זו אני". "למה את בכלל בחוץ? ולבד?" "זה סיפור ארוך" "בואי, יש פה בית קפה לא מרוחק מכאן, ותספרי לי". האמת? שמחתי נורא מהרעיון, ושמחתי עוד יותר שהרווחתי לעצמי ידיד כמו אליוט. נכנסנו אל תוך הרכב וכך נסענו יחד אל בית הקפה.

שלום לכןן. לא העלתי אתמול פרק אבל הנה הפרק. מצטערת אם הפרק ממש משעמם אבל מבטיחה שהפרקים הבאים יהיו טובים יותר. ❤