״בוקר טוב״ אמרתי לדנית בכניסה לכיתה והתיישבתי במקומי, הבוקר שלי התחיל ממש גרוע לא היה לי חשק לזוז בכלל אז שלא נדבר על ללמוד.
המורה הגיע לאחר כמה דקות והכיתה כבר הייתה מלאה בילדים, והילד שישב לידי לא הגיע למזלי, לא היה לי כוח לחפירות שלו.
השעתיים המזוויעות האלה עברו מהר למזלי וישר ירדתי ללמטה.
״תבוא לספסלים״ שלחתי לקובי, הרגשתי עייפות כבדה שמכבידה עלי ורק רציתי להיות איתו.
״מגיע״ הוא כתב וישבתי לחכות לו.״רצית לדבר על אתמול?״ הוא שאל עם פרצוף עייף, ״לא אני פשוט רוצה לשבת איתך וזהו״ אמרתי בפשוטת, ״קרה משהו?״ הוא שאל בדאגה
״לא פשוט בוא נשב פה בשקט״ אמרתי שעיני כמעט נעצמו.פשוט ישבנו שם, שמסביבינו כל התלמידים מרעישים את כל בית הספר, זה היה די מרגיע לא לדבר על דבר, קובי פשוט שתק וליטף את שערי בקלות, אני חשבתי שהוא לא יבין בכלל מאיפה נפלתי עליו.
״אני לא רוצה לריב איתך״ אמרתי לאחר כמה דקות של שקט. ״אני יודע״ הוא אמר בשקט, ״בבקשה, אנחנו לא צריכים להוציא את הצד הזה אחד מהשני, לא רוצה להיות הזוג הזה שכל הזמן רב״ אני ניסיתי להסביר.
״אני יודע חיים שלי, אני יודע שאני מעצבן לפעמים, אני לא הייתי צריך לצאת עליך ככה סתם״, החזקתי את ידו ואצבעתינו התחברו. זה היה דבר כל כך שליו.
״אני אוהבת אותך״ אמרתי לו בפשוטת והוא נישק את ראשי.ההפסקה נגמרה אני הלכתי לעוד כיתה שהייתי צריכה לסבול בה את החוסר שקט ובלאגן, הראש שלי כואב מידי בשביל ללמוד היום.
לאחר שהסיוט הזה נגמר ביקשתי מנתי שיבוא לקחת אותי הביתה, לא היה בי את הכוחות לחזור ברגל והוא לא הגיע לבית הספר היום.
״את ניראת מתה״ נתי אמר שנכנסתי לאוטו, ״גילית לי את אמריקה עכשיו״ אמרתי בכבדות, ״את רוצה לעצור לקנות לך משהו לאכול?״ הוא שאל פשוט בהתחשבות, ״רק תגיע הביתה אני עוד שניה יושנת פה״ הסברתי.
שהוא הגיע סוף סוף הביתה רצתי למיטה שלי, בחיים לא ידעתי כזאת עייפות.התעוררתי לאחר הרבה זמן, אני אפילו לא יודעת מה השעה. ״אוי שיט״ חשבתי לעצמי שראיתי שהשעה 9 בערב.
קמתי לשטוף פנים, ולמרות שישנתי מלא אני עדין הרגשתי עייפה. אחרי שקצת התעוררתי על החיים שלי אני ישבתי על המיטה והייתי קצת בפלאפון, לראות מה פספסתי.
״אני קמתי עכשיו 😳״ שלחתי הודעה לקובי, ״יופי שתהי לי בריאה״ הוא שלח וגרם לי לצחוק. לאחר כמה שניות הוא התקשר.
״אני בא עם אוכל לכולם תתכונני״ הוא אמר וניתק, אני בכלל לא הבנתי למה הוא התכוון אבל הלכתי להתקלח, הייתי עד עכשיו עם בגדי בצפר מסריחים.
אחרי שהתלבשתי והצארגנתי קובי בידיוק הגיע וגם אבא שלי חזר מהעבודה.
״אמלה אנחנו כולה 4 למה הבאת אוכל לבסיס שלם״ שאלתי מופתעת, ״ששלושה מהם גברים אז..״ הוא הסביר עם חיוך, ישבנו בסלון כולנו. זאת תהיה הפעם הראשונה שאבא שלי יכיר את קובי כמו שצריך, ובכלל לא דאגתי. אני מכירה את שניהם והם יסתדרו מצויין.
״מה הבאת לנו״ נתנאל שאל עם פרצוף שמח, ״בשר מה עוד יכול להיות״ הוא אמר וצחקנו.
״קחי יפה שלי״ הוא העביר לי לאפה של שווארמה, וקחו זה לכם, הוא נתן לאבא שלי ונתי את האוכל שלהם. ״רק אני נדפקתי עם שווארמה ואתם עם אנטריקוט?״ שאלתי, ״שקט גם ככה את לא אוהבת אנטריקוט״ נתי אמר.
אני שמחתי שישבנו כולם יחד, לאחר הדקות הספורות שסיימנו לאכול ראינו קצת טלווזיה ביחד, לא שהיה משהו ממש מענין אבל זה היה מצחיק.אחרי שעה אני וקובי קמנו לחדר, ״תודה על הכל, זה לא מובן מאליו״ אמרתי כהוקרת תודה, ״אין על מה קטנה שלי״ הוא אמר ונישק את ראשי.
נשארנו ככה מחובקים על המיטה איזה עשרים דקות, ופשוט דיברנו, על כל דבר שעלה לראש. זה היה כזה פשוט אבל מקסים.
אני ביקשתי מנצי שיביא לקובי חולצה ומכנס נוח יותר כי הוא נשאר לישון כאן ולא רציתי שיסבול עם הגינס.
״כבר חוזר״ הוא אמר שהבאתי לו את הבגדים להחלפה, בנתיים סידרתי קצת את המיטה והחדר.שהוא חזר שכבנו שנינו על המיטה, כל אחד במסך הפאלפון שלו. כבר היה לי משעמם אז התחלתי לשים קצת מוזיקה.
קובי התחיל לשיר :״חיבקנו כל יום רגעים של פשטות
השמש זרחה רק עלינו יותר
נשבענו לנצח תמיד נשאר
הקיץ תם ואיך אשוב הביתה״אחרי שהוא התחיל לשיר פשוט הסתכלתי עליו והתחלתי לצחוק, יש לו קול בסדר אבל זמר הוא לא הולך להיות.
״אהובה יפת עיניים אני כותב לך בנתיים
את האש אני המיים ציפור ללא כנפיים
רק חולם אותך כל לילה רחוקה שלי תמיד שלך
ואיך הזמן מתעתע כמו חץ בלב פוגע
הוא זוחל והוא נוסע בטח לא יודע
כמה געגוע מתלקח כשהנפש עצובה
בסוף עונת גשמים אני ישוב אליך
אני כותב לך״
הצתרפתי אליו לפזמון והמשכנו לשיר עד שכבר לא היה לנו כוחות לשיר יותר.שנינו כיסינו את עצמנו בשמיכה דקה, ״אני אוהב אותך קטנה שלי״ קובי אמר ונתן לי נשיקה חמה על השםתיים.
ונרדמנו ששנינו מחובקים בעזרועות השני.
הלוואי ותמיד היינו נשארים ככה והכל לא היה מסתבך בעתיד.מקווה שאהבתם 😊
תזכרו להצביע ולהגיב אם אהבתם
אוהבת ❤️
YOU ARE READING
סיפור ערסים - קובי ומאי
Romanceמאי עברה עם אביה ואחיה לחולון לאחר שאמה נפטרה, היא כעת צריכה להתרגל למציאות חדשה בעיר חדשה, וקובי הילד הבעייתי והערס של השכונה פוגש בה. מה יהיה? איך יהיה ? תגלו הכל בפנים