"כבר את הולכת ממני" קובי אמר בקול עצוב, "תתמודד, אני לא חוזרת יותר" אמרתי עם פרצוף רציני, הבאתי לו נשיקה קטנה "שלא תבכה לי" המשכתי ולא יכולתי שלא לחייך, "כן כאילו את יכולה בלעדי" קובי אמר עם ראש מורם, "אוי תסתום כבר" אמרתי והבאתי לו נשיקה שוב, יותר משמעותית הפעם. "אני אוהב אותך" קובי אמר, "גם אני" אמרתי ויצאתי מביתו.
הערב הזה היה די נחמד, ממזמן לא ישבנו ככה רק שתינו כמו פעם, יוצרים זכרונות.
הלכתי מהר הביתה, אני לא כלכך מפחדת ללכת לבד, אבל זה קצת מלחיץ. אחרי 15 דקות הגעתי בשלום. ושלחתי לקובי הודעה, "הגעתי, לך לישון כבר". הוא רק שלח לב ואמר שהוא ילך לישון מיד, אני כב הייתי מתה מעייפות.
הלכתי להחליף לבגדים מתאימים לשינה, ולקחתי לי כוס מים, כמובן שנתי ער, הוא מעיר חצי בית עם המוזיקה הרועשת שלו, אני לא יכולתי כבר, אז דפקתי לו על הדלת הסגורה וצרחתי אוזניות, מקווה שהוא יבין את הרמז 'הדק' שלי.
עליתי למיטה, עדיין מוזיקה מתנגנת מהחדר של האח המציק שלי, אני חושבת שפשוט אנסה לישון.
היום היה שבת, אפילו לא היה לי כוח לזוז מהמיטה, אבל האח המטומטם שלי הפציץ את המוזיקה הזו גם בבוקר, יותר נכון צהריים כבר, ישנתי הרבה.
קמתי עצבנית אני לא יכולתי לסבול את הרעש הזה יותר. התפרצתי לחדר שלו פשוט ניתקתי את המחשב שלו מהחשמל, זה לא היה כל כך קל אבל הצלחתי. "מה את עושה פוסטמה?!" הוא צרח, מזל שאבא לא בבית, הוא היה רק מחמיר אותו. "תגיד לי אתה נורמלי? פתאום נזכרת שיש לך רגשות אז אתה מוציא עצבים עם מוזיקה 24 שעות בימימה עוד הכי דיכאון תודה באמת שאתה מתחשב באנשים מסיבך" צעקתי עד שאיבדתי אוויר, "וואי עוד פעם את תעשי לי דבר כזה את תקבלי מכות, יאללה עופי לחדר" הוא אמר ואני הייתי שנייה מלהרביץ לו, מה ניראה לו שהוא מדבר אליי כזה!
"תגיד לי אתה בסדר בראש ימטומטם אתה בחיים לא תדבר אלי ככה" אמרתי וטרקתי את הדלת של החדר שלו, אנחנו רבו והרבה אבל בחיים הוא לא אמר לי דבר כזה. הלכתי למטבח אני רציתי לשתות נהייצי צמאה מרוב צעקות שכבר כאב לי הגרון.
אחרי שקצת נרגעתי נכנסתי לחדר, לא היה לי כוח לעשות כלום, גם ככה קמתי עייפה מתה, הבנתי שעדיף שלא אעשה משהו היום, לקחתי איתי כמה חטיפים והחלטתי שאעשה מרתון 'איך פגשתי את אמא'.
אחרי כמות מספקת של פרקים הלכתי להכין לי לאכול, אבל רק לעצמי, אם החמור הזה רעב שיקום ויכין לעצמו.
אחרי שסיימתי את הטוסט שלי ראיתי שנתנאל יוצא מהחדר שלו, כנראה הוא נהיה רעב. אני המשכתי לא להתייחס אליו, אבל שמתי לב שהוא מחטט במקרר. אחרי כמה שניות הוא ישב בפינת אוכל, והתסכל בפאלפון. הוא נהיה מוזר קצת בזמן האחרון, אני התקדמתי לעברו כדי להניח את הכלים בתוך הכיור, אחרי שנעלמתי מהאופק שלו, שמתי קולות, אני חושבת שהוא בוכה.
YOU ARE READING
סיפור ערסים - קובי ומאי
Romanceמאי עברה עם אביה ואחיה לחולון לאחר שאמה נפטרה, היא כעת צריכה להתרגל למציאות חדשה בעיר חדשה, וקובי הילד הבעייתי והערס של השכונה פוגש בה. מה יהיה? איך יהיה ? תגלו הכל בפנים
