סיפור ערסים - קובי ומאי

27 - אין דבר כזה ידידים

זה קובי בתמונה (😍)

״מקווה שנהנתם, הייתם אחלה של כיתה״ המדריך אמר וירד מהאוטובוס. הנהג המשיך לנסוע, אנחנו כבר כמעט בבית למזלי.
״יש לך איזה חטיף?״ קובי שאל, ״כן יש לי דוריטוס ובמבה ניראה לי״
״תביאי״ הוא ענה והבאתי לו את התיק שלי,
״יאה, יש לך שוקולד״ הוא אמר ומיד לקח את הבאונו.

״כן אבא, הגענו אני בדיוק יורד מהאוטובוס אני אתקשר עוד כמה דקות״ אמרתי בזמן שירדתי מהמגדרגות הקטנות הללו,
״אני אביא לך״ קובי אמר והטה את הראש לכיוון הבגאז של האוטובוס.
הוא הוציא את המזוודות שלנו וגם של דנית.
אני חיכיתי לאבא שלי וישבנו בספסל קרוב,

״יש מצב את לוקח את דנית?״ שאלתי את קובי. הבנתי שעד שיבואו לקחת אותה יקח שעות, והוא יכול אז למה לא, גם ככה היא לא מרגישה טוב כל כך.

״איף טוב, בשבילך חיים שלי״ הוא אמר, והביא לי נשיקה, ״אני פה, תפסיקו להתנשק״ אבא שלי שלח לי הודעה וראיתי אותו מהאוטו מולנו.
״ביי״ אמרתי וצחקנו כולם.
קובי רצה למות.
אבא שלי יצא מהאוטו וישר חיבק אותי כאילו הלכתי לו למינימום שבוע, ״קטנה שלי יפה, התגעגעתי״ הוא אמר ברגש, החזרתי לו חיבוק חם ונכנסו למכונית.

•נקודת מבט דנית•

״בואי״ הוא אמר וסחף את המזוודה לאוטו שלו,
״תודה״ אמרתי וישבתי במושב הקדמי. ״תזכירי לי רק איפה את גרה״ הוא שאל עם הרמת גבה ״מצחיק״ עניתי לו ונסענו.

״למה לא באו לקחת אותך?״ הוא שאל במבט עצוב, ״אתה מכיר אותם, אמא בעבודה, אבא בעבודה״ עניתי ביובש.
״אוי״.
הוא הפעיל את המערכת שלו, כמובן שזה היה על הכי גבוה, ״איההה״ ישר הוצאתי מהפה, ״הנה״ ישר הנמיך את הווליום.

״28 שקל בבקשה״ הוא אמר והושיט את ידו קדימה, עשיתי לו אצבע שלישית וחייכתי, ״זה מספיק?״ שאלתי.
״כן בואי אני יעזור לך״ הוא אמר והוציא את המזוודה, ״תודה״ אמרתי בין שיעולים חזקים, לא מספיק כל מה שהיה גם נהייתי חולה.
״עדין אין מעלית נכון?״
״עדין אין״ עניתי והוא סגר את האוטו וסימן לי לעלות.

״אוי ברוך השם״ הוא אמר אחרי שהוא הרים את המזוודה לקומה החמישית,
״מים, מיםםםם!״ הוא צעק אחרי שפתחתי את הדלת.
הלכתי למטבח כדי למזוג לו,
״איפ-״ התחלתי ששמתי לב שהוא לא בסלון. ״קח״ אמרתי והבאתי לו, ישבתי על המיטה שלי, הוא הסתכל בחדר, התבונן עמוקות.
״מה יש?״ שאלתי כלא מבינה, ״כלום זכרונות״ הוא אמר, ״יש לך תמונות?״ הוא שאל.
״תאמת, כן פיתחתי כמה מפעם״ עניתי.

הוצאתי את האלבום תמונות מהשידה שלי, וישבנו על המיטה, ״זה הולך להיות קורע״ אמרתי.
״פאקק איזה קטנים היינו״ הוא אמר שראינו את התמונה הראשונה, שבה כולם הצתלמנו, אני קובי עידן רועי סיוון אוראל היינו אז מלא ילדים, שמסתובבים ביחד כל היום ולא עושים כלום, כיתה ח בקיצור.