The BABY

§10§

עברנו עשור 😉

---

עברו יומיים מאז אותו יום נקיון.
אתמול הבנים העבירו את הרהיטים שהיו לי בחדר לבית החדש שלי וסידרתי הכל.
עכשיו ירדן ואני הולכות לסופר לקנות כל מיני דברים טעימים שצריכים להיות בבית.

"היי" צץ מישהו פתאום באמצע הסופר. הסתובבתי, לוודא שהוא מדבר אלינו
"את" הוא חייך ואז הסתכלתי עליו.
הוא היה נראה נחמד; גבוה. שרירי, עם זיפים, לבוש בג'ינס משופשף וטי-שרט לבנה.
על העיניים לא הסתכלתי, זה מביך אותי.
"היי" חייכתי בחזרה ובאתי להתקדם לכיוון המקררים.
"רגע רגע" הוא התקדם אחרינו
"את נראית פשוט ממש חמודה" אמר בפשטות, גורם לי להסמיק מעט.
"אני אלך להביא לחם" ירדן מלמלה ונעלמה, כלבה.
"אז.. איך קוראים לך?" שאל, נשען על העגלה שלי
"נויה" חייכתי בביישנות, משחקת את השרשרת שלי.
"מתנאל" ענה
"אחלה" ניסיתי להישאר רגועה אבל זה היה קשה מדיי.
אף פעם אף אחד לא התחיל איתי.
גם עם נאור, היינו פשוט ידידים טובים, אחכ התנשקנו והפכנו לחברים. הוא לא באמת התחיל איתי.
"מה .. בת כמה את ? שלא יצא שאני מתחיל עם קטינות"
"18"
"19" חייל בגאווה
"חייל?"
"קרבי" שוב אותו חיוך גאה
"יפהה" ניסיתי להראות תמיכה או משהו כזה, אבל הייתי מובכת כל-כך..
"את צריכה להתגייס, לא?"
"כן.. זה .. אממ.. סיפור ארוך"

אני לא מתגייסת בגלל ההריון. שלחתי להם מכתב כשידעתי וקיבלתי פטור.
עמרי לא מתגייס כי הוא בן יחיד ויתום אז ..
ואריאל השתחרר מוקדם בגלל הבלגן של ההורים שלו.

"אוקיי" צחק "מה את אוהבת לעשות?"
"הרבה האמת, אבל עכשיו אני בדיוק עושה קניות אז....." ניסיתי להתחמק מזה ולהמשיך בשלי. זה בדיוק מה שאני לא צריכה עכשיו. עוד מישהו בחיי שיסתכל עליי כמו איזה זונה.
"גם אני, אבל בכללי" הוא לא התייאש
"מה שלך?"
"אני? אני מנגן בגיטרה, כשיוצא"
"מגניב" חייכתי
"את לא תתחמקי מזה .. מה שלך?" צחקתי צחוק מבוייש
"אממ לאפות"
"עוגות וכאלה?" שאל בהתלהבות
"כן" צחקתי שוב "טוב .. אני קצת צריכה לסיים את הקניות שלי"
"טוב אז.. מה המספר שלך?"
"לא" התקדמתי
"אני יודע שזה מוזר ואת לא מכירה אותי, אבל אוליי יצא מזה משהו" הוא הגיש לי את הפלאפון שלו, שאני אכתוב
"לא לא נו"
"אני אכתוב"
שתקתי.
"נו, 05......" הוא התחיל, מחכה שאמשיך אותו
"4" נכנעתי. הכתבתי לו את המספר שלי ונפרדנו.

"יא בת של-" מצאתי את ירדן בסופר, היא החלה לצחוק
"מה היה?"
"הוא לקח את המספר שלי.." השפלתי מבט
"מהה??? אחותי! שיחקת אותה" היא התנגשה בי עם הכתף שלה
"בואי נסיים ונלך מפה" אמרתי.

החלטתי להכין ארוחת ערב משפחתית לכבוד הבית החדש שלי. אז אחרי שחזרתי עם ירדן מהקניות וסידרתי הכל במקום, הוצאתי תבנית גדולה, עוף מהמקפיא והתחלתי לבשל.
עשיתי מגבית מהבית הישן שלי ולקחתי להם קצת כלים..
כשהכל היה מוכן, השארתי את זה בתנור, שישמור על החום, והלכתי להתקלח.
כשיצאתי לבשתי את זה: