The BABY

§2§

״מה יש לך?״ הוא שאל בעוד הוא מחזיק את שיערותיי,
״אוף, אני לא יודעת״ קמתי, מורידה את המים באסלה ומתיישבת בריצפה.
״אכלת משהו היום?״
״ברור שאכלתי! השעה שבע בערב״ אמרתי, נעמדת ומצחצחת שיניים.
״התכוונתי משהו חדש״ הוא הוריד את מכסה האסלה והתיישב עליו.
״לא״
״אז תלכי לרופא, תבדקי את זה״
״אין לי כוח, זה מלא בדיקות ואני שונאת את זה״ אספתי את שיערי לקוקו ויצאתי מהשירותים, כשאריאל אחריי.
״אל תזניחי את עצמך! אם את לא תלכי לבד אני אקח אותך בכוח״
״בסדר בסדר, אני אתקשר לקבוע״ גלגלתי עיניים.

שכבתי בספה וחיפשתי סרט יפה.
״פופקורן?״ שאל,
״ברור״ הוא הלך למטבח.
׳אני מתעכב בעבודה׳ עמרי שלח לי הודעה,
׳סבבה׳ החזרתי לו בתגובה.
שמתי את הסרט -סאן אנדרס- ובדיוק אריאל חזר עם קערה מלאה בפופקורן ושתי פחיות קולה.
״עמרי שלח שהוא מתעכב״
״מתעכב עלק, בטח נפגש עם נופר״
״נופר?״ הסתכלתי עליו מרימה גבה.
״הוא לא סיפר לך?״
״לא״ התיישבתי ״ספר לי עכשיו״ דרשתי.
״אם הוא לא סיפר לך, יש לזה סיבה״
״לא מעניין אותי, אני רוצה לדעת!!״
״נו נויה, הוא בטח היום או מחר כבר יספר לך״
״לא לא לא. אתה מספר לי עכשיו״
״היא עובדת בבית קפה שלידו, בת 19 נראלי.. הם יוצאים כבר איזה חודש״ הוא אמר ונאנח, מתייאש ממני כמו תמיד.
״והוא לא סיפר לי עליה ??״ שאלתי מאוכזבת. בדר״כ אנחנו לא מסתירים אחד מהשניה דברים.
״אמרתי לך, הוא בטח יספר לך בקרוב.. עכשיו בואי נראה את הסרט״ הוא הניח עליי את הפופקורן וקם לכבות את האורות.
הפעלתי את הסרט ולקחתי חופן פופקורן.

׳יש מצב שתבוא? עמרי עדיין לא חזר והראש שלי מתפוצץ מכאבים׳ שלחתי לאריאל.
השעה כבר 00:00 בלילה, עמרי עדיין לא הגיע ואני לא מפסיקה להקיא, הבטן מתהפכת לי והראש שלי מתפוצץ.
אריאל הלך מכאן ב21:00 ואני נכנסתי לישון, אבל לפני שעה התעוררתי ומאז.. מה לא עבר עליי.
׳2 דקות אצלך׳ הוא ענה ישר.
קמתי מהרצפה ושוב צחצחתי שיניים. הלכתי למטבח ולקחתי כוס מים.
דפיקה בדלת.
פתחתי לאריאל והוא בהה בי לרגע.
״את נראית נורא״ אמר,
״תודה״ אמרתי עם חיוך מזויף ״זה כל מה שבחורה אוהבת לשמוע״
״בואי. מה את עושה בעיות ??״ הוא נכנס, נועל אחריו את הדלת והולך למטבח,
״עוד פעם לאכול ?? דיי. אני לא מסוגלת להכניס עוד כלום. כל מה שאני אוכלת, יוצא עוד לפני שהוא מתעכל״
״שבי פה ותהיי בשקט״ הוא הרים אותי והושיב אותי על השיש.
ברגע שידייו נגעו במותניי- הבטן התכווצה לי והפרפרים מילאו אותי. לא רציתי שהוא יעזוב.
אוף, מה עובר עליי ??
״תאכלי את זה״ הוא הביא לי פרוסת לחם ריקה.
״לא רוצה״
״תאכלי כבר״
״מה אני בגן ?? לא באלי״
״זה יבש, זה לא יגרום לך להקיא. פשוט תאכלי כבר״
נאנחתי ולקחתי את הפרוסה מידו, אוכלת אותה בכוח ולא נהנית בכלל.
״מרוצה?״ שאלתי כשסיימתי,
״מאוד. תבלעי״ הוא הגיש לי כדור אדוויל עם כוס מים ״קחי שלוקים קטנים״
״אתה בטוח שזה הכרחי?״ התלוננתי, לוקחת את הכדור ובולעת אותו.
״קבעת לך כבר תור?״ שאל.
״לא, מחר אני אקבע״
״שונא שאת דוחה דברים״ מלמל ויצא מהמטבח, גורם לי לצאת אחריו.
״אריאל?״ אמרתי מתקרבת אליו ומרחרחת אותו,
״מה יש לך?״ צחק.
״יצאת?״
״מה?״ שאל לא מבין.
״יצאת, שתית, היית עם חברים״
״כן, למה?״
״אז למה באת לפה ?? שאלתי רק אם אתה יכול, לא אמרתי לך לעזוב הכל ולבוא! היית יכול להגיד לי שלא ולהמשיך להנות כמו שאתה אמור לעשות״ כעסתי עליו, הוא לא צריך לוותר על עצמו בשבילי.
״אני לא אשאיר אותך פה חצי גוססת״
״אתה לא הבייביסיטר שלי-״ התחלתי להגיד, אך הוא קטע אותי.
״צודקת״ אישר את דבריי ״אני אפילו מרשה לעצמי להיחשב כחבר הכי טוב שלך. וכאחד כזה, אני לא אעזוב אותך כשאת חולה״
״אבל היית עם חברים, לא היית צריך לחזור בשבילי״  מלמלתי, נמסה מדבריו.
״מבטיח לך, שבשנייה שאת נרדמת אני חוזר אליהם״ הוא אחז בידיי. הנהנתי. ״עכשיו בואי נלך לישון״
נכנסנו לחדר שלי, עליתי למיטה והתכסיתי.
הוא לקח את הכיסא של המחשב שלי וקירב אותו לידי.
״אני מרגישה הרבה יותר טוב עכשיו״ אמרתי ״אתה יכול ללכת״ חייכתי אליו והוא חייך בחזרה.
״את מגרשת אותי?״ שאל,
״ממש לא. אני פשוט רוצה שתמשיך להנות״
״גם ככה לא היה שם הכי כיף שיש״
״ובכל זאת..״
״ההודעה שלך הצילה אותי ונתנה לי את האפשרות לברוח, אוקיי? תרגעי כבר״
״אוף, טוב״
״בוא לידי״ פלטתי. הוא גיחך,
״את רוצה שאח שלך ישחט אותי?״
״למה שהוא יעשה את זה?״ עמרי נכנס לחדר שלי.
״שלום גם לך, אדון מתעכב בעבודה״ אמרתי משלבת את ידיי.
״סיפרת לה !? איזה בן זונה״
״לא קשה לנחש, חזרת הביתה באחת וחצי בלילה.. כמה אנשים כבר יכולים לאכול ??״
״סליחה חיים שלי, זה פשוט עוד לא רציני״
״הכל טוב״ חייכתי אליו ״בהצלחה״
״תודה. עכשיו, אריאל. צא בבקשה מהחדר של אחותי הקטנה״
״מה אמרתי לך?״ אריאל שאל אותי וקם. חייכתי. ״תודה״ אמרתי בכנות.
״תרגישי טוב״
״מה קרה?״ עמרי שאל,
״היא לא הפסיקה להקיא״ אריאל ענה.
״מחר את עובדת ?״
״כן״ עניתי לעמרי,
״אז תקומי מוקדם יותר ותלכי לבדיקות דם״ הנהנתי והבנים יצאו.

׳איזה נסיך !! אז איפה את עכשיו ?׳ ירדן שלחה אחרי שסיפרתי לה את כל מה שקרה אתמול.
׳בדיוק סיימתי בדיקות דם, בדרך לעבודה ..׳ החזרתי, נכנסת לאוטו שלי.
׳כשתסיימי תעברי אליי, יש לי גם משהו לספר🙊׳ לא הספקתי לענות לה כי הבוס שלי התחיל לעצוק שאני גם ככה מאחרת.

״ומה אמרו??״
בבוקר שאחרי הבדיקות דם, הלכתי לקחת את התוצאות. מה שאמרו לי הפתיע אותי לגמרי והייתי חייבת לדבר עם ירדן. ומהר !
״אמרו שיש לי וירוס ויראלי, ושזה יעבור מעצמו ..
אבל.. אמרו לי שהם מצאו איזשהו משהו שהטריד אותם אז הם צריכים לשאול אותי כמה שאלות״
״אוקיי, מה הטריד אותם !? מה הם שאלו!?״ היא שאלה בלחץ ״ספרי לי כבר !״
״הוא שאל אותי אם קיימתי מתישהו יחסי מין. אמרתי שכן, פעם אחת״ השפלתי מבט
״מתי !?!? למה לא סיפרת לי ???״
״זה מסובך ! אני מבטיחה שאני אספר תכף .. אבל .. תני לי לסיים״ נשמתי עמוק
״הוא שאל מתי בדיוק, נתתי לו תאריך וגם תאריך אחרון של המחזור שלי ..
בקיצור״ מחיתי את הדמעה שירדה על לחיי
״בקיצור מה, נויה !? דברי !!״
״אני בהריון״