The BABY

§11§

"מה קורה?" ירדן שאלה כשנכנסתי לרכב שלה
"לא תאמיני את מי ראיתי היום"
"מי??"
"מתנאל!"
"שקררר"
"נשבעת לך"
"איפה???"
"הוא עובד במאפיה לידי"
"מה היה ?? ספרי שתפי"
סיפרתי לה מה היה במאפייה, היא צחקה וזרקה הערות כמו 'אווו' 'חמודים' וכאלה
הגענו למסעדה והתיישבנו באחד השולחנות
"שלום, מה תרצו להזמין?" ניגשה אלינו המלצרית
"נשמח קודם לתפריטים" ירדן החזירה בעוקצנות. המלצרית הנהנה בהתנצלות והלכה
"דנדוש" אמרתי פוערת עיניים ובועטת לה ברגל מתחת לשולחן.
"מה?! שתעשה את העבודה שלה כמו שצריך!"
"שתהיי לי בריאה"
"תודה" היא חייכה למלצרית שהגישה לנו תפריטים והסתכלנו עליו, תוך כדי שאנחנו מדברות
"בקיצור, התנשקנו" ירדן אמרה
"דייייי!! אז זה רשמי כאילו ??"
"הוצאנו הודעה רשמית לעיתונות"
צחקתי
"דיי, אני כל-כך שמחה בשבילך"
"אנחנו יוצאים מחר בערב, את רוצה להצטרף עם חבר שלך?"
"אנחנו לא חברים" אמרתי
"לא!! מה פתאום! בסך הכל אם מישהו עובר בניכם הוא מתחשמל"

"אני כל-כך עייפה!!!" נחתתי על הספה בבית שלי.
"אני הולכת לשים פיג'מה" ירדן אמרה ונכנסה לחדר שלי.
אנחנו באותה מידה אז אנחנו חולקות בגדים קבוע.
הפלאפון שלי צלצל ועניתי בלי להסתכל;
"כן"
"איזה רשמיות" שמעתי קול מוכר, לא הצלחתי לזהות מי זה. הסתכלתי על המסך וראיתי מספר לא שמור.
"מצטערת, עניתי בלי להסתכל" צחקתי בהתנצלות. לא היה לי נעים לשאול מי זה.
"אז מה קורה?"
"אממ אחלה! מה איתך?" ניסיתי לזרום בשיחה בתקווה שהוא יפלוט משהו שיסגיר אותו
"הכל טוב. אני מפריע? את נשמעת עסוקה"
"לא לא. סתם עייפה"
"חזרת מהמסעדה הקסומה שלך?"
"מתנאל!" פלטתי בצעקה
"דיי! אל תשקרי"
"מצטערת פשוט -"
"לא שמרת אותי, הכל טוב" הוא ענה והרגשתי מזה לא נעים
"לאא פשוט-"
"הכל טוב"
שתקתי.
"איך היה במסעדה??"
"סבבה לגמרי"
"דיברתם עליי??"
"אני חושבת שאתה קצת מתפזר, לא חושב?"
"חושבת??"
"הרגשה פנימית כזו"
הוא צחק.
ירדן חזרה לסלון לבושה באחת הפיג'מות שלי. היא הרימה גבה בשאלה- מי בפלאפון
עניתי לה 'מתנאל' עם השפתיים,
היא הנהנה בחיוך והלכה למטבח.
"מה.. מה אתה עושה מחר בערב?"
"את מזמינה אותי לצאת?" שאל, ודמיינתי אותו מרים את הגבה בשאלה.
"בסך הכל רוצה להחזיר לך על הקוראסון, אתה יודע.. מה שסיכמנו"
"את יכולה להגיד שכן, את יודעת .. זה מותר"
חייכתי, יודעת שהוא לא רואה
"איך שתרצה לקרוא לזה. אתה רוצה או לא?"
"בטח. בשמונה אני אאסוף אותך?"
"סבבי"
"סבבי" חזר אחריי ובקולו נשמע חיוך.
"אז.. נדבר מחר?"
"פעם שנייה שאת נוטשת אותי"
"אני פשוט מרוסקת" התנצלתי "עדיף שאני אנטוש עכשיו מאשר מחר, לא?"
"חסר לך אם זה קורה מחר"
"וואלה"
"וואלה."
שתיקה קצרה.
"לילה טוב" אמר לפתע
"לילה קסום" אמרתי, שומעת אותו צוחק
"לילה קסום" שוב חזר אחריי, וניתקתי.
"אתם כאלה שלמות !!!" ירדן יצאה מהמטבח בצעקות,
"הוא כזה מוש" אמרתי מחייכת בחולמנות.

למחרת בבוקר, התארגנתי והלכתי לעבודה, אחרי העבודה הייתה לי בדיקה. וקבעתי ללכת עם עמרי.
הבעיה היא שכשיצאתי לכיוון החנות התחיל לרדת גשם מבול וכולי נרטבתי, ברכב (שלקחתי לעמרי) שמתי מזגן על חימום וכשהגעתי לחנות רוחות קרות התקיפו אותי.
מפה לשם, כל היום לא הפסקתי להתעטש, לקנח את האף ובסוף יום העבודה כבר הרגשתי פשוט זוועה.
נסעתי לבית של עמרי ואריאל ודפקתי להם בדלת.
"נויה!" אלינור קיבלה אותי בפרצוף מחייך "מה קורה?"
"סבבה, עמרי כאן?"
"כן, הוא במקלחת.. מה קרה לך? הקול שלך נשמע נורא" התיישבנו בסלון
"התקררתי כנראה"
"וואי וואי, תחזרי מהבדיקה ותלכי לנוח"
"מה?" שאלתי, לא מבינה.
"אממ .. הם סיפרו לי"
"וואלה." בלעתי את רוקי בכבדות.
"אל תכעסי עליו, אני חייבתי אותו, חפרתי לו בלי הפסקה למה הוא צמוד אלייך ומה קורה איתך שאת כל שבוע בבדיקה אחרת ולחלקן הוא מצטרף.."
"הכל טוב אלי." חייכתי וקמתי מהספה
"עמרי אתה מוכן לבוא כבר ?!"

הנסיעה עברה שקטה במיוחד, הוא היה בטוח שזה בגלל מזל האוויר.
אני כל-כך כעסתי על שניהם. שני הגברים היחידים בחיי כרגע שבטחתי בהם והם ניפצו לי את זה בפנים.
כשהגענו לבית החולים סירבו לבדוק אותי בטענה שאני לא מרגישה טוב ואי אפשר לבצע את הבדיקה ככה. וכדי שאני אעשה טוב לעצמי ולעובר אני צריכה לנוח. קיבלתי אישור מחלה ליומיים.
יצאנו מבית החולים ושוב הייתה שתיקה כל הנסיעה.
"מה קורה, נויה?"
"אחלה" עניתי בקשיחות
"זה לא אחלה.. מה ? דברי"
"הכל טוב" החזרתי באותו הטון של קודם
"אוקיי"
"למה סיפרתם לאלינור ?!"
"היא הייתה יודעת גם ככה"
"אוקיי, אבל למה להפוך אותי לאחת כזאת?! יכלתי לספר לה בעצמי, לא יודעת! למה סיפרתם אבל!!"
"נויה-"
"גם לנופר סיפרת ?! עוד מישהו יודע איזה זונה יצאתי ???"
"אל תדברי על עצמך ככה!!" הוא נתן מכה להגה
"איך אתה חושב שזה נראה שאני בהריון ואין לי אפילו חבר ?!"
"זה היה או היא או את .. מה ציפית שהוא יעשה היא החברה שלו" עמרי אמר ולא האמנתי. הרגשתי סכין חדה נתקעת לי בלב.
"שיבחר בי" מלמלתי "קח אותי הביתה" אמרתי
"אני בדרך לשם" ענה
"לא לבית שלכם! לבית שלי, אני רוצה להיות לבד"
בלי לענות הוא פנה שמאלה במקום ימינה ונסע לעבר הבית שלי.

'היי .. אני ממש מצטערת על ההתראה הקצרה, אבל אני מרגישה נורא! התקררתי כנראה .. נדחה את זה ליום אחר?' שלחתי למתנאל.
ולירדן שלחתי הודעה אחרת לגמרי 'אני העצבים מטורפים! צריכה אותך .. יש מצב את באה?'
אחרי פחות מדקה קיבלתי הודעה בחזרה 'בדרך אלייך, מה קרה?'
'אריאל בגד בי. אני מרגישה כל-כך מושפלת!!'
'אריאל ?? את מתכוונת מתנאל'
'לא. אני מתכוונת אריאל. הוא סיפר לאלינור שאני בהריון'
'בן של זונה! אני בדרך'
נכנסתי להתקלח, משאירה את הבית פתוח כי ירדן צריכה לבוא.
שטפתי את עצמי במים רותחים וליטפתי את ביטני, לא מאמינה שבאמת משהו גדל שם בפנים.
"נויה??"
"במקלחת" צעקתי בחזרה לירדן.
יצאתי מהמקלחת, מתמרחת בקרם גוף נעים ושמה על עצמי פיג'מה נעימה וחמה.
"היי בובה" היא חיבקה אותי
"הבאת גלידה אני מקווה" אמרתי
"ברור!!" היא קרצה לי
התיישבנו בסלון, מכוסות וטוחנות גלידה
"הוא לא שווה את זה, עזבי .. הוא פוגע בך כל-כך הרבה פעמים. שכחי ממנו. יש לך עכשיו את מתנאל-"
"פאק! שכחתי ממנו"
לקחתי את הפלאפון שלי וראיתי שקיבלתי 2 הודעות ממנו ושהוא התקשר פעם אחת.
שמרתי את המספר שלו ונכנסתי להודעות
'את רוצה שאני אבוא? נאכל אצלך? אני אביא קוראסונים 😂'
'???'
חיוך קטן עלה על שפתיי
'לא, הכל טוב. אני תכף אלך לישון.. תודה'
התחלתי להרגיש באמת את עיניי נעצמות
"אני הולכת לישון, תרגישי חופשי" אמרתי וקמתי מהספה. נכנסת לחדר שלי.

"דנדוש?" מלמלתי, יוצאת מהחדר בעקבות הרעשים שגמרו לי להתעורר.
היה חושך בחוץ, רק האור במטבח דלק.
"ירדן??" התקדמתי לעבר המטבח בפחד, לוקחת את המגף שלי אם יקרה משהו.

-
-
-