"הכנת לה עוגה?" עמרי שאל "ברור" עניתי, מוציאה את העוגה מהמקרר ומראה לו אותה בשקט, בלי שאף אחד יראה
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
{**התמונה נלקחה מהפייסבוק**}
"השקעת" "לא חוסכת שמדובר בילדה שלי" חייכתי, מכניסה אותה בחזרה למקרר. "איפה נופר?" שאלתי הוא ונופר כבר חברים חברים, זה נראה רציני. לעומת זאת, אריאל לבד מקצת לפני שילדתי. הוא הולך,שותה ודופק מדיי פעם, אבל לא משהו רציני. "כבר מגיעה" אמר "סידרתי" ירדן נכנסה למטבח, גאה בעצמה "אלופה" אמרתי. היא סידרה בקבוקי אלכוהול, פיצוחים וירקות על השולחן בסלון. "הלכתי להלביש את מאיה" אמרתי ונכנסתי לחדר שלה.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
"שלום לך" הקול הכי יפה במדינה נשמע מאחורי גבי "מה קורה? חשבתי שכבר לא תגיע" הסתובבתי אליו, מביאה לו את מאיה "חשבת. כבר משו לא מסתדר" "יא בן זונה" אמרתי בגיחוך "בוא לבחוץ" יצאנו מהחדר שלה לסלון. "היי" חיבקתי את נופר "מה שלום הקטנטנה?" היא שיחקה איתה מעט בעודה על הידיים של אריאל.
"קדימה יפים שלי! עוגה!!!" צעקתי בהתרגשות. "מי מצלם??" ירדן שאלה בלחץ, "אני" עמרי אמר. הושבתי אותה על השטיח והבאתי לה את העוגה, מצטלמת איתה. "רק ליקוק וזהו, שלא תשמיני כמו אמא" הבובה היפה שלי דחפה את היד לתוך העוגה המושקעת שלי ואחרכך ישר לתוך הפה שלי, מורחת לי את העוגה על הפנים "אוי תודה קטנה שלי, זה טעים. תאכלי גם" כולם צחקו. "כל הכבוד" חייכתי אליה שהיא אכלה בעצמה "יאללה זהו" לקחתי ממנה את העוגה והבאתי אותה לירדן "אנחנו הולכות להתנקות, תתחילו אתם" אמרתי מתקדמת למקלחת "מה עשית לאמא כאלה שטויות ??" שאלתי בקול מצחיק "תביאי אותה, תתנקי את" אריאל אמר "הכל טוב, אני מסתדרת. לך תשתה" "לא שותה" "למה?!" שאלתי מופתעת, מסיימת לנקות את הפנים והידיים של מאיה ונותנת לאריאל להחזיק אותה "לא רוצה שתשארי הפיקחת היחידה" "מי אמר שאני לא שותה?" הרמתי גבה, מסיימת לשטוף פנים ובאה לקחת את מאיה אך הוא מנע ממני "את אמרת, לא?" "זהו חיים שלי, היא סיימה לינוק. אני שותה ואוכלת הכל!" "אז קדימה, למה מחכים בכלל?!" הוא בא לצאת ואז חזר אחורה להסתובב אליי "ודרך אגב,-" לחש לי באוזן "אמאלאשמנה" צחקתי ויצאנו מהמקלחת.
"קחי" ירדן הגישה אליי עוד כוסית "לא לא דיי, היא צריכה לשמור על מאיה אחרכך" אריאל אמר "לא צריך, אני אשתה" ירדן עשתה פרצוף ושתתה בעצמה "אתה לא שתית בכלל" אמרתי לו "הוא מתנזר משתייה" עמרי ענה לי במקומו "וואלה?!" "וואלה" ענה "מה יש?" לחשתי לאריאל, מרימה את הבקבוק הריק ומתקדמת איתו למטבח. אריאל הבין והתקדם אחריי. "מה?" שאל "מה קורה איתך?" שאלתי, מוזגת לי כוס מים ומביאה לו גם "הכל אחלה איתי" "נו, השקרים שלך לא עובדים עליי" "את האמת להגיד לך?" "ברור" הוא התקדם אליי, גורם לי להישען על השיש הקר "אני לא מסוגל" נאנח, מטביע את ראשו בשקע צווארי. התענגתי על הרגע, עד שהבנתי שאסור לי. זה אריאל, כולם בחוץ. "מה קרה?" שאלתי שוב, אוחזת בפניו. עיניו היו נראיות עייפות "אני לא מפסיק לחשוב עלייך" מלמל "ואני יודע שזה לא הדדי בשיט, אבל אני לא יכול לחיות עם זה יותר" אמר בכאב ועם כל מילה שלו הלב שלי קיפץ מאושר. "מה את מחייכת? אני מת לך פה" בלי לשים לב כנראה חייכתי, אופס ? "שאלת מישהו?" "מה?" "מה אני חושבת" "לא" "אז איך אתה יודע שזה לא הדדי?" "כי היו לך חברים, ואת מכירה אותי שנים ובכל זאת העדפת אותם, וכי העדפת.. לא משנה" "את זה הסקת, על דעת עצמך.." אמרתי "אני לא מבין" "אתה כזה דפוק!" אמרתי ועליתי על קצות אצבעותיי, נוגעת עם שפתיי בשפתיו. הם לא הספיקו לרפרף כלכך הרבה זמן כי הוא תפס במותניי חזק והרים אותי על השיש, מנשק אותי בתשוקה. "רגע רגע" עצרתי, מתנשמת "כל רגע מישהו יכול להיכנס" הנחתי את ראשי על כתפו, מסדירה נשימה. "ו..?" שאל, מרים את פניי כדי שאביט בו "באלך שעומרי יראה אותנו בסיטואציה הזאת?? לא נראלי" "סעמק, עמרי!" הוא עזב אותי, בועט בפקק שהיה ברצפה. "בוא נצא" התקדמתי לעבר הדלת "אני לא מסתיר את זה ממנו" אמר "גם אני לא, אבל לא עכשיו"
"אתה לא בא?" עמרי שאל את אריאל כשכולם כבר היו בדלת. מתכוונים ללכת. "לא, אני אשאר לעזור לה לסדר כאן" "הכל כבר מסודר" ירדן ענתה "צריך להאכיל את מאיה והיא תכף מתעלפת פה מהכמויות שהיא שתתה--" שקרן. חשבתי לעצמי "--אני אלך יותר מאוחר" "מה שבאלך" עמרי נאנח והם הלכו. "תכף מתעלפת" חיקיתי אותו "תכף את באמת תתעלפי" הוא משך את ידי לכיוון חדר השינה. "לאלא, רגע" עצרתי אותו "תרגעי, לא עושים כלום." אמר, ונשכב על המיטה, מושך אותי עליו. "כמה חלמתי על הרגע הזה" פלטתי "וואלה??" הוא עלה מעליי "אממהממ" אישרתי "חבל שלא אמרת כלום" הוא הרכין את ראשו ונישק אותי. נשיקה מדהימה. מושלמת. ארוכה. תשוקתית. ואז המכשיר צפצף ומאיה התחילה לבכות. "תביאי אותה שתישן לידינו" "לידינו?" שאלתי, קמה מהמיטה ומתקדמת לדלת "אני ישן פה" קבע "וואלה?" "כן" רצתי למאיה כשביכייה התחזק והרמתי אותה מביאה אותה לחדר שלי "להניק אותה בעצמי?" שאל, כשלא הבין למה אני נותנת לו אותה "לא יא דפוק" צחקתי "אני מכינה לה לאכול בנתיים" הלכתי למטבח והכנתי לה בקבוק. "רוצה להאכיל אותה?" שאלתי, מגישה לו את הבקבוק "איך מחזיקים?" הוא ניסה לסדר אותה על ידיו "היא כבר גדולה- לא משנה. תחזיק אותה ככה-" סידרתי לו אותה על ידיו "ותיתן לה את הבקבוק ככה" עזרתי לו לתת לה לאכול. הוא הסתכל עליה, ואז עליי "כמה שאני אוהב אתכן" אמר. ונישק אותי. מאיה נגעה עם אצבעותיה הקטנות בשפתינו, גורמת לי לצחוק. עד שההבנה הכתה בי. אנחנו יושבים על המיטה שלי, משפחה אמיתית. אבא, אמא ותינוקת. "בוא נלך לישון" אמרתי אחרי שראיתי שמאיה סיימה את הבקבוק שלה, ונרדמה. "רגע אני מרים אותה לגרעפס" אמר בקול סמכותי, גואם לי לצחוק "טוב, אני הולכת לצחצח שיניים" "עופי על זה" נכנסתי למקלחת, מורידה את בגדיי ואת האיפור. מה אני עושה עכשיו ?? צחצחתי שיניים, שטפתי פנים ולבשתי את הפיג'מה שלי. שורט דובונים וגופייה רחבה. נשארתי עם החזיה כי שום גוזיה אחרת לא תופסת את החזה שלי אחרי ההנקה. "את באה?" שמעתי אותו צועק מבעד לדלת "כן" מלמלתי, לעצמי יותר ויצאתי.
